ארה"ב: לא מצביעים בחדווה

יום הבחירות בחברה דמוקרטית מוגדר כיום חג, אירוע שיא שבו ניתנת לעם הזדמנות לומר את דברו. אולם נראה שהבחירות הקרובות בארה"ב הפכו כבר מזמן למשהו אחר. במקום לצאת בחדווה לממש את זכותם הדמוקרטית, ייצאו בשבוע הבא מיליוני אמריקנים בחוסר רצון מובהק למלא את חובתם האזרחית.

כפועל יוצא מכך, נראה כי מערכת הבחירות הנוכחית, יותר מכל מערכת בחירות אחרת בעבר, תוכרע על בסיס הצבעה אמוציונלית ולא רציונלית. למעשה, נראה כי מרבית האמריקנים יצביעו הפעם לאו דווקא בעד המועמד שלהם, אלא נגד המועמד האחר. גם אם בוחרים רבים אינם מעוניינים לראות את טראמפ בשלטון, הם בכל זאת יצביעו עבורו כהצבעת מחאה "נגד" קלינטון, המייצגת את הממסד המושחת והמסואב; לכן לא יפתיע אם נתעורר למחרת הבחירות ובראש המעצמה החזקה בעולם יעמוד טראמפ. לעומתם, אחרים יתגברו על תחושת הקבס שלהם ויצביעו עבור קלינטון אך ורק כדי לחסום את דרכו של יריבה לבית הלבן.

למרות הקיטוב, הניכור וחציית כל גבולות הטעם הטוב, נראה כי קיים חוט מקשר ברור בין מצביעי קלינטון לבין מצביעי טראמפ (יש להדגיש: 'מצביעי' ולא 'תומכי'): אלו גם אלו מונעים על ידי הפחד הנורא מפני ניצחון המועמד האחר. מה הפלא ששיקולים רציונליים, דוגמת המדיניות שמציג המועמד או מידת הניסיון המקצועי שלו, הופכים לבלתי רלוונטיים?

מה גורם לכך שתושבי המעצמה החזקה בעולם מתנהלים באווירת ייאוש ופחד כזו? לעניות דעתי, נראה שכמו רבים בעולם המערבי גם אזרחי ארה"ב חשים בקצות אצבעותיהם שהסדר החברתי הנוכחי, זה שהינחה והוביל את חיינו מאז מלחמת העולם השנייה, מתחיל למצות את עצמו ושמשהו בשיטה כבר לא עובד. התחושה הזו הולכת ומתעצמת כאשר פעם אחר פעם אנו חוזים במנהיגים שאינם מצליחים עוד "לספק את הסחורה", למלא את הבטחותיהם ולעמוד בציפיות האזרחים שבחרו בהם. כשהסדר החברתי הקיים מגיע למיצוי ומופיעים סימני הכאוס, מה הפלא שהציבור בורח אל מחוזות האמוציה?

לתחושתי, שני הציבורים - מצביעי טראמפ ומצביעי קלינטון - חווים את חוויית המיצוי ואובדן הדרך ומשוועים ל"משהו אחר". באופן טבעי אותם חלקים בציבור שחשים שנותרו מאחור מוכנים לעשות הכל לשם כך, ובכלל זה גם להמליך עליהם אדם שמוכן לכופף את העקרונות שעליהם נבנתה האומה האמריקנית. לעומתם, אלו שנהנים קצת יותר מפירות הסדר הקיים חוששים ומהססים הרבה יותר.

במערכת בחירות כה צמודה, ההודעה הדרמטית של ה־FBI עלולה להנחית נוקאאוט מוחץ על הקמפיין של קלינטון. אבל דווקא בגלל רמת האמוציות ייתכן שהאפקט שייווצר יהיה הפוך לחלוטין. כל עת שדרכה של קלינטון לניצחון נראתה מובטחת, היה חשש שחלק ממצביעיה יוותרו על הכבוד המפוקפק ויימנעו מלהצביע, מה שהיה מאפשר לטראמפ לבצע מחטף בלתי צפוי. אולם כעת, כאשר הכל פתוח באמת והחרדה מפני ניצחון המועמד האחר היא כה עצומה, רק מעטים ממצביעי קלינטון ירשו זאת לעצמם. לכן, ב"הפוך על הפוך", ייתכן שההודעה הדרמטית של ראש ה־FBI אכן תכריע את הבחירות - אבל דווקא לטובתה של קלינטון.

על פי כללי המשחק הדמוקרטי, הסיפור אמור להסתיים כשהמפסיד יתקשר למנצח ויברך אותו על ניצחונו. כמה חודשים לאחר מכן יציג הזוכה את הקבינט שלו בפני העם, יבטיח לעשות גדולות ונצורות ו...יעשה פחות או יותר את מה שעשו קודמיו. אך נראה שהפעם, תהיה זהות המנצח אשר תהיה, המערכה ממש לא תסתיים שם. להפך, היא רק תתחיל. וזה הולך להיות מעניין, מעניין מאוד.

הכותב הוא מומחה בתחום המנהיגות ומנכ"ל ארגון LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות