יחס ההנהגה הערבית במדינות המפרץ כלפי מצרים של א־סיסי הוא דוגמה טובה לטירוף של חלקים נרחבים בעולם הערבי, שרציונל ההתאבדות המעוות שבו אינו נהיר לרבים במחוזותינו. לנוכח פשיטת הרגל האמריקנית במזרח התיכון, יודעים מנהיגי מדינות המפרץ היטב כי הגיבוי היחידי שלו הם יכולים לצפות לאור התוקפנות האיראנית הצפויה על חצי האי ערב הוא העוצמה הצבאית המצרית. חרף זאת, בשל שיקולים מגלומניים, צביעות וכפל לשון, ובעיקר אג'נדה איסלאמית רדיקלית פלגנית ואלימה, מנסרים מנהיגי ערב את הענף המצרי שעליו הם יושבים.
התחרות על ההגמוניה, סבך של אינטרסים כלכליים ומדיניים סותרים ומניפולציות הגנה עצמית, לצד התפשטות ושרידות, מנתבים מדינות במפרץ לחמש ולממן את תנועות הטרור הרדיקליות הסוניות בסוריה ובעיראק כדי לבלום את הטרור וההתעצמות של איראן השיעית, ככל שהפרובוקציות והאיום האיראני הצבאי הישיר על מדינות ערב הסוניות במפרץ גוברים, אך למעשה הן מעודדות גם את הטרור האיסלאמי במצרים.
טורקיה וקטאר לא השלימו עם חיסולם של מורסי והאחים המוסלמים ולא זנחו את חלום האימפריה האיסלאמית. הסעודים, בשם כספם, שוללים את מעמד מצרים כ"אם הערביות". מדיניותה השגויה של ארה"ב מקנה למשטרו של א־סיסי מימד של ארעיות. כל תרגילי החנופה של מצרים, הערבות הצבאית, המשלחות והמתנות לסעודיה בדמות האיים טירן וסנפיר לא צלחו.
המשל הערבי אומר "הרעב את כלבך כדי שיציית לך". בעודן נלחמות באיראן, מסיתות מדינות המפרץ להפלת א־סיסי, בשעה שהן תורמות בקמצנות כספים ודלק רק כדי להשפילו ולהחזיקו "בחיים", מוכה ונזקק כבריון לשיסוי עבור טהרן. בעוד אל־ג'זירה מציגה אותו כפושע מין, כסוכן איראני, ישראלי ואמריקני, כמושחת המוכר נשק לחות'ים, חשוף המשטר לפגעי ההסתה והטרור של האחים המוסלמים ופטרוניהם במפרץ (אל־ג'זירה), לשיטפונות, לדמוגרפיה מפלצתית (בזכות איסורי המניעה באיסלאם), לאינפלציה, למחסור בדלק, בסוכר, באורז ובחומרי גלם ולאיום בהקטנת מכסת מי הנילוס, ואף לנזק של 55 מיליארד דולר בתיירות.
כעידוד לעמו הסובל, המוסת והתוסס, סיפר א־סיסי כי חי במשך עשור עם מקרר ריק ובו רק בקבוק מים. בתגובה ליגלג עליו מלך סעודיה, עיכב משלוחי דלק והענקת ויזות למצרים ואיים כי א־סיסי ייפול כמו מובארק. לנוכח המזימתיות הבין־ערבית הזמין א־סיסי את הרוסים לאימון צבאי משותף והצביע לאחרונה נגד הערבים במועצת הביטחון לצד איראן, רוסיה וסוריה באשר לפתרון המשבר בסוריה, ביודעו שנפילת אסד והצלחת האיסלאמיסטים מציבה אותו כמטרה הבאה. הערבים לא הפנימו כי א־סיסי נמצא בשלטון כדי להישאר, וכי אם לא ישנו במהירות את מדיניותם יקבלו ממנו בתמורה מקרר תופת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו