"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצוינות היא עניין של גישה

,עודכן

1.ההתרגשות עם חזרתה של הליגה התפוגגה מהר כשהתברר שכבר מהחימום זה מרגיש כמו 20 הפרש לירושלים. ברגע שהוקפץ הכדור הראשון, הרצליה עשתה מעט מאוד כדי להפריך את התחושה הזו. המרכיב הכימי שחיבר את ירושלים בגמר גביע ווינר המשיך לחזק את המולקולות הקבוצתיות, והיא מתנהלת בהילוך מלא ביטחון, היררכיה ושיתוף. איכות הכדורסל זקוקה לשיפורים, וההתנהלות ברבע האחרון היתה היגררות אחרי הסטנדרט הנמוך שהציבה הרצליה, אבל לאוקטובר זה נראה טוב.

סימונה פיאניג'אני מבין שמצוינות היא עניין של גישה, ולכן הזעיק פסק זמן ברבע האחרון כשהיתרון ירד ל־15. אם הקבוצה הזו רוצה להגיע למקומות ראויים, אסור להרגיש בנוח גם כשמובילים בהפרש גדול, ואייזק רוזפלט יצטרך לתת תשובות לאמארה סטודמאייר, שהתעצבן שהוא צריך לחזור למשחק לאחר שפרם מנטלית את שרוכיו. אולי אורי אלון צריך היה לצטט את ש. מזרחי ש"אם זה 20, תעשו את זה 30", וכו'.

2.ההייפ סביב סטודמאייר נרגע כי הפנימו שהוא אשכרה כאן, עם ציציות ואמונה יוקדת. אם חשבנו שהמשימה של פיאניג'אני היא להפוך אותו לגו טו גאי, בצורה שירושלים משחקת הוא סוג של רול פלייר משודרג שהולכים אליו אבל לא בעקביות ולא בכוח, ושיווי המשקל ההתקפי נשאר בידי הגארדים. סטודמאייר ימשוך אש רק בזכות העובדה שהוא נמצא שם, עם טעימות בלואו פוסט, ובטח אם יביאו עליו שמירה כפולה כשטראוויס פיטרסון מאפס כוונות.

3.ויש את יותם. הלפרין. כשכבר כלו הציפיות, קפצה ממנו מנהיגות שראינו הבלחות ממנה בעבר. אולי הוא תמיד רצה ולא ידע איך, אולי זה רק בגלל שמדובר ביריבות ישראליות, אבל הדבק שהדביק את ירושלים שייך לו, יחד עם בר טימור וליאור אליהו, והוא משחק כמו הפרי הכי בשל על העץ.

עכשיו זה צריך לבוא גם באירופה ובחודש יוני. רק אל תקטוף נערי, יש פרחים שעד אינסוף נשארים במנגינה.

4.להרצליה, למרות 61 הנקודות שקלעה, יש כישרון התקפי עצום. כדי שזה יבוא לידי ביטוי, מיקי גורקה יצטרך למצוא דרך לבטא את סטיבן דניס ולקבל יותר מעמדה 1 שלו. ג'ף אדריאן? התמודדות עם אגו עצום היא משרה מלאה של מאמן. ההתנהלות שלו מפוקפקת והסבלנות של גורקה במבחן. הגנתית, כשהרצליה עושה חילופים אוטומטיים היא בוחרת בין שומר רע לגרוע, וההסתמכות על האתלטיות ועל הווירטואוזיות בהגנה לא מסתירה את חוסר היכולת לעשות עצירה אפורה.

אלדד אקוניס הוכיח חשיבה מחוץ לקופסה עם שמות גדולים ושמות שהפכו לגדולים לאחר שעברו בהרצליה, אבל כדי שייקחו את הקבוצה שלו ברצינות, משהו בגישה הנוכחית חייב להשתנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר