כבודם החזירו את כבודם

תחשוב, אמר לי אתמול משפטן ותיק, היכן היתה הפרקליטות בפרשיות טלנסקי־ראשונטורס רק לפני שלוש שנים - כשאנשי אולמרט ניסו לרסק אותה בכל כוחם, ואמנון דנקנר המנוח הציע לפרקליט המדינה דאז, משה לדור, להתאבד - והיכן היא היום.

תחשוב מה היה קורה אילו אנשים חסרי חוט שדרה בפרקליטות, חסרי רוח קרב, היו מצליחים למנוע הגשת ערעורים מתבקשים בתיק הזה והזיכויים ההזויים היו נשארים על כנם.

חשבתי וראיתי מול העיניים רפובליקת בננות. חשבתי וראיתי מול עיניי מדינה רקובה, מתפרקת, המאבדת את ערכיה הבסיסיים - מדינה שבה פוליטיקאים ועיתונאים משלבים ידיים כדי להגן על ראש ממשלה, שבכספת הסודית שלו נמצאו מאות אלפי דולרים שקיבל בסתר.

חשבתי גם שאותם חמישה שופטים בבית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל, שבפרשת הולילנד הוציאו להורג את מבחן בוזגלו, החזירו השבוע לעצמם את כבודם.

החזירו בגדול, צריך להודות, כאילו הבינו שהגזימו בחלוקת מתנות למורשעי הולילנד; כאילו הבינו שהציבור מאס בהורדת הרף למען מיוחסים מגוהצים; כאילו הבינו שאחרי חשיפת השיחות המוקלטות של שולה זקן עם אולמרט - אין מנוס מהרשעה מהדהדת. כאילו הבינו שאת השחיתות המשתוללת חייבים לעצור כאן, ולא בתיקים הקטנים.