"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כל ישותו הוקדשה לחיזוק המדינה

,עודכן

שמעון פרס היה אחד מאותם ראשונים, שבגיל צעיר מאוד העמיד את עצמו ואת כישרונו למען הגשמת הרעיון הציוני - ולא חדל מכך עד יומו האחרון • כדאי לאמץ וליישם את האופטימיות והנחישות שאפיינו אותו

במדרש נאמר "אוי לו לדור שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה". אכן, בלכתו של שמעון פרס ישראל איבדה מנהיג וקברניט, שמשך שנים רבות ישב בחדר הפיקוד הקדמי בספינת קוממיות עם ישראל בארצו.

עבור רוב האזרחים, קיום המדינה מובן מאליו. הם נולדו לתוך מדינה עצמאית, שקמה מתוך האפר והצליחה להתמודד בעוז ובתעצומות, לכל אורך שנותיה עם אויבים, מדינות וארגוני טרור, שקמו עליה לאבדה. האומה תזכור לנצח את בעלי זכות הראשונים, מנהיגים ולוחמים, שעמדו סביב עריסת המדינה בלידתהוהובילו אותה להישגים אדירים שאין להם אח ורע בתולדות המדינות כולן. שמעון פרס היה אחד מאותם ראשונים, שבגיל צעיר מאוד העמיד את עצמו ואת כישרונו למען הגשמת הרעיון הציוני, ולא חדל מכך עד יומו האחרון. כל ישותו, ומשמעות חייו, הוקדשו לחיזוק המדינה וביצורה בתחומי הביטחון, החוץ והכלכלה, גם מתוך דאגה להיבטים חברתיים שהרי השרשרת לא יכולה להיות חזקה מהחוליות החלשות שבה.

קשה מאוד להנהיג יהודים. אלכסנדר מוקדון אמר שאינו רוצה למלוך על עבדים, הוא רוצה להנהיג בני חורין. היהודים בשורש נשמתם בני חורין, דעתנים, ביקורתיים וחכמים להפליא. משה רבנו היה הראשון להתמודד, ואחריו לאורך שנים רבות מנהיגי היהודים נאלצו לעמוד מול עם שמתקשה לקבל מרות. שמעון פרס, כמו רבים לפניו, נאלץ להתמודד עם תחושות קשות של אזרחים כלפיו וכלפי המדיניות והחזון שהוביל. אך מטבע הדברים להיסטוריה יש פרספקטיבה משלה, כזו שיודעת להתעלות מעל הרגעי ולהעריך את הנצחי. אין לי ספק שההיסטוריה היהודית תדע להעריך את פועלו של פרס בתחומים חשובים ביותר לביטחוננו הלאומי, כמו גם את האמונה שלו ביכולתנו לחיות בשלום עם שכנינו, מה שכרגע נראה דמיוני ומנותק מהמציאות.

לי אישית שמעון פרס היה מורה לחיים בשתי תכונות יסודיות שאפיינו אותו: האופטימיות והנחישות. לצערי, רבים מחבריו ומממשיכי דרכו בחרו בדרך הפוכה. אופטימיות משמעותה היכולת לשאת במטלות ההווה מתוך אמונה בעתיד טוב יותר. אין דרך לנצח את הקשיים שבמעלה הדרך מבלי מנה גדושה של אופטימיות. חירות אינה ניתנה לדיכאוניים ולמלנכוליים. פרס הפנים זאת משחר פעילותו הציבורית. הנחישות משמעותה שלא משנים דרך וחזון שמאמינים בהם רק בגלל שברגע מסוים אינם זוכים למחיאות הכפיים של ההמונים. חופש וחירות אינם ניתנים לבני אדם נרפים. את התכונות האלו של שמעון פרס כדאי לאמץ וליישם בחיי הכלל והפרט.

יהי זכרו ברוך ופועלו למען ביטחון ישראל מבורך לעדי עד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר