ירדן: סימני סכנה קיומית

עד דצמבר 2015 היה אבו צאלח שר האוצר של המדינה האיסלאמית. תקיפה אווירית אמריקנית הפכה אותו לשאהיד. נאהד חתר, סופר נוצרי ירדני, ראה לנכון לפרסם בעמוד הפייסבוק שלו קריקטורה המייצגת את אבו צאלח כשהוא נהנה משתי בתולות בגן עדן, ואללה בכבודו ובעצמו עומד בפתח האוהל. אבו צאלח מצווה על אללה להביא לו יין (האסור באיסלאם בעולם הזה, אך מותר למוסלמים בגן עדן) ואגוזי קשיו, לשלוח מישהו שינקה את המקום, ומזכיר לאללה שעליו לדפוק בדלת לפני שהוא נכנס. זה הספיק לשלטון הירדני כדי לפתוח בהליכים נגד נאהד חתר, אבל היה מי שלא המתין לתוצאות המשפט וביום ראשון השבוע חיסל את הסופר הנוצרי.

חיסול זה מעיד על רחשי הלב של הציבור הירדני, אף על פי שהשלטון המרכזי מדכא את תנועת האחים המוסלמים ומסדר את שיטת הבחירות ואזורי הבחירות כך שהאחים יזכו לייצוג מינימלי (ועדיין הם כנראה זכו השבוע ב־16 מתוך 130 המושבים לפרלמנט). כשהבחירות לגמרי פתוחות, התוצאות נראות אחרת. כך, בשנת 2002 זכו נציגי האחים המוסלמים בכל 12 המושבים של לשכת המהנדסים הירדנית. השנאה של האחים המוסלמים לשלטון ההאשמי לא נולדה אתמול: ירדן היא מדינה מלאכותית, פרי הסכמי סן רמו בשנת 2002, כשהשלטון ניתן לעבדאללה בן חוסיין, מי שהיה מלך החיג'אז, בתמורה לתמיכתו בבריטים. הוא לא החזיק הרבה זמן בשלטון, שכן הוא נרצח בירושלים, כנראה בפקודת חאג' אמין אל־חוסייני, מייסד האחים המוסלמים בפלשתין.

לצד איום פנימי זה, נתונה ירדן לאיום ממשי בגבולה עם סוריה, כשכמה נקודות גבול נתונות בשליטה של המדינה האיסלאמית או של תומכיה. דאעש הכריז כי השלטון הירדני הוא עובד אלילים, ושחלה חובה דתית להפילו. זכורה הוצאתו להורג בשריפה של הטייס הירדני. המדינה האיסלאמית הצדיקה את המעשה, שהוא לכאורה אסור באיסלאם, בהתבססה על פסוק הקוראן המצווה לגמול לאויב באותו מוות שהוא גורם למוסלמים. והרי הירדנים שותפים לקואליציה נגד דאעש.

לאיומים מבחוץ מצד המדינה האיסלאמית, ומבפנים מצד האחים המוסלמים, מתווסף איום מיובא, בדמות כמיליון פליטים סורים, שהצטרפו לאוכלוסייה המונה רק כ־8 מיליון נפש. לפליטים הסורים, פרט לאלפים בודדים, לא ניתנה אשרת עבודה, והסיוע הכלכלי שהובטח על ידי המערב הגיע בצורה חלקית ביותר. נוצרת אפוא חבית נפץ אנושית שגם היא מאיימת על השלטון. ואם זוכרים את תפיסת המדינה האיסלאמית, שעבורה החדרת תאי מחבלים בגל המהגרים והפליטים היא אסטרטגיית מלחמה, יש לצפות שפיגועים ראוותניים יתרחשו בעתיד הקרוב בירדן, שכבר חוותה שניים כאלה בשנה האחרונה. לכל אלה יש להוסיף את המבנה הדמוגרפי של הממלכה: רוב האוכלוסייה היא פלשתינית, ורק אפליה מכוונת של השלטון משאירה את נציגי השבטים הבדואיים בעמדות המפתח.

ישראל לבטח מעוניינת בהמשך קיומה של ירדן של עבדאללה, המרחיקה איסלאמיסטים מן הגבול המזרחי, והיא תסייע למלך בכל דרך אפשרית. גם המערב נהנה מיכולת תקיפת דאעש מתחום ירדן, ותמשיך לתמוך בממלכה. אך ספק אם אלה יספיקו.