ואז קבע עבאס: "לטרור אין דת" ובכך תמצת את נאומו. עם מראה הסב החביב וההתמסכנות כדרך חיים, יש לו יכולת מרשימה להביט בעיני העולם ולשקר. חפשו בנרות על פני הגלובוס טרור כלשהו שהאיסלאם אינו מעורב בו. "אין לנו דבר נגד הדת היהודית או העם היהודי, רק נגד הכיבוש" - מיליון ראיות מוכיחות ההפך: בהתבטאות בכירי הרשות, באמנות פת"ח וחמאס, בתקשורת ובספרי החינוך ובהסתות המדממות של המטיפים הרשמיים של הרשות - לא ישראלים מככבים שם, גם לא הכיבוש, אלא היהודים כעם וכדת.
עוד קונן עבאס (אבו מאזן): "אם האו"ם לא יספק הגנה לפלשתינים, מי יעשה זאת?" ואני חשבתי שלולא שמרה ישראל על ראש הראיס והבטיחה מעטפת הגנה סביב הרשות הפלשתינית - היה חמאס משתלט באחת על השלטון (ברחוב הוא נמצא מזמן), התאים הרדומים של דאעש היו נכנסים לפעולה וקול ששון וקול שמחה.
בלפור עשה צדק
הנה תולדות הסכסוך על פי יו"ר הרשות הפלשתינית: לפני 100 שנים פרצה לעולם הצהרת בלפור "הידועה לשמצה", שבה גזלה אנגליה אדמות של עם שלֵו ונתנה אותם ליהודים, שאיש אינו מבין מה הקשר שלהם לארץ הזאת. ב־1947 נתנה הצעת החלוקה באו"ם את האות ל"נכבה", וכמו לא הספיק הסבל, 20 שנים לאחר מכן, ב־1967, החל ה"כיבוש"
האמת, כמובן, הפוכה, וחשוב לחזור עליה: הצהרת בלפור היתה עשיית צדק עם העם היהודי, באשר הבטיחה לו פחות מאחוז של המזרח התיכון שהיה בשליטה עות'מנית ואירופית. 99 אחוזים נשארו לערבים. אפילו מהאחוז המסכן הזה, נלקח רוב השטח לטובת המשפחה ההאשמית שהגיעה מחיג'אז ועליו הוקמה ירדן.
נתניהו עלה להתקפה
היהודים הסכימו תמיד לקבל כל הצעה להקים את מדינתם אפילו על השטח הזעיר ביותר. הערבים תמיד סירבו, מכיוון שתקוותם להשמיד את ה"יאהוד" לא נמוגה. קיר הברזל שז'בוטינסקי דיבר עליו עדיין לא חדר לתודעתם. עד היום.
ה"נכבה" - אסון חורבנם - אירע בשלהם ורק בשלהם.
הנה עוד שני תאריכים שכדאי לעבאס לזכור: ב־2017 ימלאו 120 שנים לקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבאזל סביב התקווה בת אלפיים שנה של העם היהודי לשוב הביתה לציון; ו־750 שנה לעליית הרמב"ן וחידוש היישוב היהודי בירושלים.
באופן די מוזר, לא נזכר בכתובים הישנים שום "עם פלשתיני" שחי "בשלום ובשלווה" על אדמותיו "מאז ומקדם". אפילו לא בזמן הצהרת בלפור. אמת מארץ תצמח.
ואז עלה בנימין נתניהו להתקפה, וטרף את הקלפים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו