"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק בהסתה ברשתות: סימני התעוררות

,עודכן

לפני כמה חודשים נתקלתי בסרטון מבהיל ביו־טיוב: קטע הדרכה מפורט לביצוע פיגועי דקירה נגד יהודים. הסרטון הדגים למפגע הפוטנציאלי כיצד לממש את זממו - איך לבחור את הסכין הקטלנית ובאילו נקודות לדקור כדי לא להשאיר לקורבן סיכוי לשרוד. לצד הפרטים "הטכניים" גם המסר של אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית עבר כחוט השני. לא ניתן היה לטעות באשר לזהות הנדקר (הוא צויר חובש כיפה) ולתגמול למחבל (שיגור מיידי לגן עדן). נשאר רק לתהות כמה מהצופים במרחב המוסלמי הודבקו בחיידק הטרור בעקבות הצפייה במדריך המזוויע הזה.

ויש עוד שאלה: איך התרגלנו לחיות בעולם, שבו סרטון כזה מופץ באמצעות פלטפורמה המתהדרת בערכים של נאורות וקידמה כמו יו־טיוב?

כמובן, יו־טיוב לא לבד, זאת רק דוגמה לתופעת גזענות רחבה נגד ישראל. מימדי ההסתה האנטי־ישראלית ברשתות החברתיות עצומים ומפחידים. פעילות נמרצת מצד השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ושרת המשפטים, איילת שקד, הובילה את פייסבוק להתחיל להתייחס לסוגיה. במשך זמן רב בפייסבוק וביתר הרשתות החברתיות בחרו להעלים עין מן הבעיה. ליתר דיוק, העלמת העין היתה סלקטיבית ונועדה רק למקרים שחיצי ההסתה כוונו נגד ישראל. גם אני שלחתי להנהלת פייסבוק לא אחת תלונות נגד דפים מסיתים, למשל כאלה שנקראו בשם המלבב "מוות לישראל", וקיבלתי תשובה מכנית, מתעלמת ועלובה בנוסח "דף זה אינו נוגד את מדיניות הקהילה שלנו". יחס זה, משום מה, היה שמור אך ורק לביטויי שטנה כלפי מדינת היהודים. אם, לעומת זאת, פורסמו קריאות לא נאותות נגד עמים אחרים, הן ובעליהן טופלו מייד, לרוב באמצעות הסרה וחסימה.

כעת נציגי ממשלת ישראל וראשי פייסבוק סיכמו להקים צוותים משותפים במטרה לגבש הבנות למאבק בהסתה, אך זה לא מספיק. גם הצעת החוק הממשלתית, שתסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לבקש מביהמ"ש המחוזי להורות על הסרת תכנים מסיתים מהרשת, היא צעד נכון, אבל קטן מדי. כולנו מכירים את הקצב של טחנות הצדק בישראל: בזמן שיידרש כדי לקבל צו שיפוטי להסרת פוסט מסית אחד, הוא כבר ישטוף את מוחם של אלפי משתמשים ויופץ וישוכפל באלפי שיתופים באינספור פלטפורמות אינטרנטיות. בעידן הרשת הגלובלית הסוסים בורחים מן האורווה מהר מאוד, ולכן במקום לרדוף אחרי כל סוס בנפרד יש להטיל את האחריות על בעלי האורווה. במקרה שלנו, אלו הרשתות עצמן. ואל תקשיבו לתירוצים - כשרשתות אלו באמת רוצות לדעת דבר מה על משתמש בודד או לנטר פרסום כלשהו בזמן אמת, הן עושות את זה. אם ניתן לפעול כך למטרות מסחריות, בטח ובטח ניתן להפנות יכולות אלו לסיכול ההסתה האנטי־ישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר