הסכם סוריה: בעיקר סימני שאלה

ממשל אובאמה, שהחל את דרכו בתמונת ה"ריסטארט" של הילארי קלינטון וסרגיי לברוב לפני כמעט שמונה שנים, עומד לסיים שתי כהונות ב"נשיקת קיפודים", הפעם בין לברוב לבין ג'ון קרי, בניסיון לשים קץ להרג הנורא בסוריה.

הנשיא אובאמה הגיע לשלטון עם רצון טבעי למנוע חיכוכים בינלאומיים, להיפטר מעימותים חסרי טעם, להחזיר לנורמליזציה יחסים בלתי נורמליים ולהשאיר אחריו עולם הגיוני יותר, רגוע יותר, שאינו תאב מלחמה. זה לא קרה. ה"אביב הערבי" ייצר, ברוב המדינות, משטרים רודניים עוד יותר, או כאוס מוחלט, מדינה מטורפת כמו צפון קוריאה נותרה מדינה מטורפת המסכנת את שלום העולם, ולמרות ההסכם עם איראן - לא נראה, בינתיים, שיש בו כדי להעניק תנופה של ממש לכוחות השפויים במדינה זו. ובאשר לאוקראינה, ובעיקר לסיפוח הרוסי של חצי האי קרים: אובאמה לא יכול היה לצפות סיטואציה כזו, שכמו נלקחה ממאה אחרת, ולמעט הטלת סנקציות מסוימות, לא עשה דבר לשנותה.

כישלונו הבולט ביותר של אובאמה היה בסוריה, משום שמי שרגיש כל כך לזכויות האדם בעולם הוא גם זה שעמד בראש המעצמה היחידה בתבל בשעה שכחצי מיליון אנשים מצאו את מותם ומיליונים איבדו את בתיהם, תוך שחלקם נודדים לאירופה, מקצינים את הימין הקיצוני ומוסיפים לו חיילים. הניסיון הנוכחי לסיים את המלחמה בסוריה הוא המאמץ האחרון של ממשל אובאמה לתקן את טעותו ההיסטורית כאשר לא עמד בהבטחתו לממש את "נאום הקווים האדומים".

אובאמה גם טעה כאשר זילזל בכניסתה של רוסיה למערכה הסורית. הוא היה משוכנע כי תטבע בבוץ המקומי, ולא צפה מצב שבו מחיר הדמים שתשלם יהיה מוגבל מאוד. רוסיה הציבה עצמה כגורם משמעותי מאוד באזור, וכמי שבלעדיו אין אפשרות לשים קץ למרחץ הדמים.

אבל, בדיעבד, ייתכן שהמעורבות הרוסית לא הזיקה לאמריקה. אחרי הכל, רוסיה היא הגורם המשמעותי ביותר הפועל בין המזרח למערב, יש לה ניסיון במשאים ומתנים עם ארה"ב, היא מעורבת בעולם ומשפיעה עליו הרבה יותר ממדינות גדולות ממנה כמו סין או הודו, והסכם אמריקני־רוסי עשוי להיות משמעותי יותר מכל הסכם אחר עבור סוריה.

הצדדים זהירים מן הרגיל. קרי דיבר רק על "נקודת מפנה אפשרית", לברוב אמר כי אי אפשר להבטיח במאה אחוז את הצלחת המתווה, אבל שניהם הסכימו באשר להקמת מטה משותף למלחמה נגד דאעש ונגד ג'בהת פתח א־שאם, ויש לכך חשיבות רבה. אם באמת תפסיק דמשק את הפצצת היישובים הסוריים מן האוויר; ואם רוסיה וארה"ב אכן יכו בארגונים האיסלאמיסטיים הקיצוניים; ואם יתחילו שיחות רציניות באשר להסדר המדיני - תהיה זו תרומה חשובה לשלום העולם, ומתנה משמעותית של ממשל אובאמה לממשל האמריקני הבא.