"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית הספר ובריאות ילדינו

,עודכן

אחת התופעות הבריאותיות המסוכנות הרווחות בקרב ילדי ישראל היא עודף משקל והשמנת יתר. בישראל קיימת מגמת עלייה באחוז הילדים הסובלים מעודף משקל, תופעה היכולה לגרום לתחלואות שונות בעתיד המתבגרים. במחקר של מכון ברוקדייל מ־2011 אף נמצאה מגמה של תחלואה רבה יותר בקרב ילדים שמנים לעומת ילדים במשקל תקין. בסקרים אחרונים נמצא כי התלמידים בישראל אינם עומדים בהמלצות משרד הבריאות בנוגע לעיסוק בפעילות גופנית ותזונה נכונה, ולמעשה מדורגים במקום הראשון בהיעדר פעילות גופנית יומיומית בדירוג בינלאומי.

מלבד בעיה בריאותית, מדובר בתופעה היוצרת עול כלכלי: מכון ברוקדייל העריך את העלות הישירה של הטיפול במחלות הנובעות מהשמנת יתר ב־1.4 מילארד שקלים בשנה, שהם כ־2 אחוזים מהוצאת הבריאות הלאומית.

הפתרון לבעיה הזו פשוט. לפי מומחי קידום הבריאות, יש לקדם את בריאות התלמידים באמצעות המסגרת הבית־ספרית. פעילות קידום בריאות באמצעות בתי הספר היא אידיאלית, מכיוון שמתוקף חוק חינוך חובה בית הספר הוא מקום שבו אפשר להגיע כמעט לכל ילד בארץ. נוסף על כך, לבתי הספר יש השפעה מכרעת על התנהגות התלמידים, המבלים שם את מרבית זמנם, וביכולתם להשפיע על התפתחותם והתנהגותם, ובכלל זה התנהגותם הבריאותית. מחקרים בנושא הראו כי מסגרת חינוך תומכת ומחויבת יכולה לשפר את בריאות התלמידים, את מצבם הנפשי, ולהפחית את האלימות בבית הספר. יתרה מכך, היות שבריאותו של התלמיד היא גורם מרכזי המשפיע על יכולתו ללמוד, קידומה בבית הספר יכול לתרום לאווירה הלימודית ולשיפור ההישגים הלימודיים.

מחקרים מראים כי התנהגות שנרכשת בגיל צעיר יכולה להישמר גם בבגרות, ועל כן יכולה להשפיע על מגמות הבריאות של כלל הקהילה ועל עלויות הבריאות שלה, עובדה המדגישה את חשיבות החינוך והקניית הכלים בגיל צעיר. יתר על כן, לאחר שהתנהגות סיכונית נרכשת קשה יותר לשנותה, ועל כן עדיף להקנות כלים להימנעות מהתנהגות סיכונית, או לעודד התנהגות בריאותית כבר מגיל צעיר, על מנת שאלה יוטבעו ויהפכו לחלק מאורח החיים.

כמו כן, בתי ספר נהנים ממנדט ממשלתי להקדיש משאבים למטרות חינוך וחינוך לבריאות, כך שקיימת תשתית תקציבית לפעילות בנושא.

• • •

אז איך מיישמים את זה בשטח? התשתית הבית־ספרית, אם כן, מהווה בסיס לפעילות חינוכית, סביבתית ומבנית המעודדת מסרים בריאותיים בעלי השפעה על תלמידים, צוות, עמיתים, הורים וקהילה מקומית. בית הספר הוא גורם המשפיע הן על רכישת ידע רלוונטי והן על עיצוב נורמות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער. בתי הספר יכולים להשפיע על התלמידים באמצעות מתן סביבה תומכת ובטוחה - ללא מכונות משקאות קלים ומכירת מזון מהיר בקפיטריות - ובאמצעות הטמעת מושגים בתזונה נכונה ובהקפדה על נהלים בתחום זה במסגרת בית הספר. נוסף על כך, בתי הספר יכולים להרחיב את מסגרת החינוך הגופני וליצור הזדמנויות להפעלות הכוללות פעילות גופנית במסגרת בית הספר.

עם זאת, כיום קיימת מודעות נמוכה לחינוך לבריאות במרבית בתי הספר, וברובם עדיין אפשר למצוא מכונות למשקאות קלים, מחסור בשיעורי תזונה ואי הקפדה על נהלים בנושאי תזונה.

ההשקעה בנושא קידום הבריאות בבתי הספר בארץ חשובה ואף התגלתה כמועילה; קיימות עדויות לכך שגם בישראל לפעולות קידום בריאות בבתי הספר יש תוצאות חיוביות. חשוב ביותר שכלל התהליכים בבית הספר, בפרט כשמדובר על קידום בריאות, ייעשו בשיתוף התלמידים. תלמידים מעורבים מחויבים יותר לתהליך, יקבלו אחריות ובעלות על התוכנית, והטמעתה תהיה מוצלחת יותר.

קרן גרינברג, MPH, מנהלת פרויקטים בקהילה, המרכז לבריאות לב האישה ע"ש לינדה ג'וי פולין, הדסה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר