המרתון על דיוני התקציב מתחיל להתעצם, וזה השלב שבו מי שעוקב אחרי חוק ההסדרים המתגבש וספר התקציב הנכתב צריך להפעיל את ה"עזומטר" שלו, גלאי העיזים, כדי לנסות להעריך מהן הצעות סרק שייפלו ומה האוצר באמת מנסה לקדם.
אחת הרפורמות המדאיגות במיוחד קשורה דווקא לרפואה הציבורית, שם מתכנן שר האוצר כחלון להטיל מס עקיף ומתוחכם שייצור מהומה רבתי בתחום הבריאות. במקום להטיל מס ישיר ולהרחיב את תקציב הרפואה הציבורית, שזקוקה לתוספות של מיליארדי שקלים, רקחו באוצר חבילה של טלאי על טלאי, רפורמה חולה. מהלך שאמור לנייד בצורה עקיפה מאות מיליוני שקלים, שעלולים להתגלגל בצורה עקומה לכיס הציבורי, תוך פגיעה בטיב השירות.
שם מציעים לפגוע בשירותי הבריאות המשלימים והפרטיים ולהטיל בין היתר מעין היטל על חברות הביטוח - שם מכובס למס. במקום לסייע לרפואה הציבורית, נקבל פירות ביאושים. פגיעה בביטוחים המשלימים, התייקרות עתידית של הביטוחים הפרטיים. רפורמה עקומה שאסור לתת לה יד.ואחרי מערכת הבריאות, יש כמובן את המס על בעלי 3 דירות ומעלה אשר ישלמו 1% משווי הדירה. אבל בעלי הדירות ישתדלו לגלגל ככל יכולתם את המס על השוכרים, וממילא חלקם ימכרו את הדירות ומספר הדירות להשכרה יצטמצם. פצצה מסוכנת נוספת תנחת על ראשיהם של משלמי המסים שכל חטאם הוא שהם אינם עובדי מדינה. תשלומי הפיצויים לשכר של יותר מ־30 אלף שקל ימוסו. מי ייאלץ לשלם זאת? העובדים המאוגדים תחת המדינה שכמעט אי אפשר לפטר אותם? הצחקתם אותנו. רק העובדים בסקטור הפרטי.
ואחרי הכל, צריך מעט לסייג, ולזכור שאף על פי שאלה ימי תקציב עם לא מעט מקלות ופחות מדי גזרים, פירסם שלשום בנק ישראל שיתרות מטבע החוץ נושקות עוד רגע ל־100 מיליארד דולר. צריך לזכור שהיו ימים אחרים, בקיץ 2002, שהקופה היתה כמעט ריקה ממטבע חוץ והיינו על סף פשיטת רגל. הדולר היה שווה 5 שקלים ואג"ח ממשלת ישראל העניקו תשואה של 13%. מילה טובה לניהול הכלכלה הישראלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו