כשתיגמר תרועת הפסטיבלים

כבר שלוש שנים שאמארה סטודמאייר הוא אחד הבעלים של הפועל ירושלים, אבל ההשפעה שלו על המועדון תתחיל רק בעונה הבאה. בכורסת הבעלים הוא היה שם נוצץ שלא ממש השפיע; על הפרקט הוא יהיה שם נוצץ שלא רק ישפיע, אלא אולי אפילו יקבע לאן הפועל ירושלים הולכת. יצליח - ההשפעה תהיה עצומה; ייכשל - ההשפעה תהיה קריטית.

כוכבי אן.בי.אי כבר הגיעו לישראל או לאירופה, כל אחד והסיפור שלו. דבר אחד אפשר לקבוע כבר עכשיו: סטודמאייר לא מגיע בשביל הפנסיה. החיבור שלו לישראל ולירושלים גדול. הוא לא מגיע כדי להעביר את הזמן בדרך לפרישה.

אורי אלון עמד במילה שלו. מהרגע שהגיע הוא הבטיח שסטודמאייר ישחק בירושלים. הבטיח וקיים. מדובר במהלך שיווקי מבריק. מה שהוא לא יכול להבטיח זה הצלחה מקצועית. כמו שברור לכולם שהמהלך התדמיתי מוצלח, כך ברור שמקצועית תוצאותיו לא צפויות. אם ההצלחה המקצועית תהיה כמו ההצלחה היחצנית, אז ירושלים הולכת לעונה גדולה ואולי אפילו לתקופה כזו.

כישלון יהיה מהדהד לא פחות מהצלחה. כשתיגמר תרועת הפסטיבלים, הסיפור יתחיל להתברר. השאלות המקצועיות רבות יותר מהתשובות. אחרי הכל, מדובר בשחקן מתבגר שנמצא בנסיגה בולטת בקריירה שלו, מה שהביא לסיום סיפור האן.בי.אי. אי אפשר לדעת איך ישתלב בסגנון הכדורסל האירופי וכיצד יתאקלם בקבוצה שאותה בונה סימונה פיאניג'אני. האם הוא מתאים לשינוי הקונספט הגדול הזה שיהיה עליו לעבור? חידה גדולה. מה המדד להצלחה? שירושלים לא תשמע את המשפט "עדיף שהיה נשאר בעלים".