סכנת האנרכיה בשיפוט ההמון

שופטים הם בני אדם. מכאן, ששופטים עלולים לטעות. בכל המדינות, בכל התרבויות, בכל התקופות - שופטים טעו; זיכו פושעים והרשיעו חפים מפשע. שופטים שלחו חפים מפשע לכלא ואף לגרדום. ואולם חברה ללא משפט, ללא בתי משפט וללא שופטים תהיה גיהינום. אלמלא מוראה של מלכות, איש את אחיו חיים בלעו.

אחרי האקסיומה הזאת, אפשר לומר שהסיכוי שהשופטים במשפט זדורוב טעו נמוך לאין ערוך יותר מבכל משפט אחר.

הם ידעו שהם תחת זכוכית מגדלת יותר מבכל משפט אחר, שיש המחפשים כל בדל ספק או טעות. מלבד תשתית הראיות החד־משמעית שהיתה בפניהם - עמדו בפניהם כל תיאוריות הקונספירציה הרבות, כל הטענות בעד זדורוב ונגד הרשעתו, כל הספקות וספק־ספקות על אודות כל פרט במסכת הראיות. אין כמעט משפט שבו מוצבות בפני השופטים חלופות כאלו לכתב האישום. ואחרי בדיקה דקדקנית של כל הטענות ושל כל התאוריות, כל השופטים בכל הערכאות הגיעו למסקנה שזדורוב הוא הרוצח. גם השופט אטינגר, שזיכה אותו מחמת הספק, אמר שאך כפסע היה בינו לבין הרשעה, וביטל לחלוטין את כל תאוריות הקונספירציה. במילים אחרות, גם לשיטתו, 99% שזדורוב אשם, אך מכיוון שמדובר בתיק רצח, די בכך שאין בעיניו ודאות של 100% כדי לזכותו מחמת הספק.

במשפט כזה, בתנאים כאלה - השופטים שהרשיעו את זדורוב לא טעו. הם לא יכלו לטעות. גם מתנגדי פסק הדין מבינים זאת. הם אינם טוענים שהשופטים טעו. הרי לטענתם, כל ילד יודע שתפרו תיק לזדורוב, ולכן ברור שגם השופטים יודעים זאת. למעשה, הם טוענים שהשופטים הרשיעו אדם חף מפשע במזיד. זו טענה שאי אפשר להגזים בחומרתה. אם זה נכון, הרי מדובר כאן בשערוריית המאה - לאורך עשור אלפי שוטרים, מאחרוני החוקרים ועד כל המפכ"לים באותה תקופה, כל אנשי הפרקליטות ללא יוצא מן הכלל וכל היועצים המשפטיים, כל השופטים בכל הערכאות; למעשה, כל עולם החוק והמשפט בישראל - עשה יד אחת בקנוניה שנועדה לתפור תיק לזדורוב מתוך רצון לגונן על הרוצח האמיתי.

אם טענה זו היתה נכונה, צריך היה לפרק את מדינת ישראל; זו מדינת רשע ועוול איומה, שאין לה זכות קיום לפי מפיצי הטענה הזאת. והנה, עשרות אחוזים מן הנשאלים בסקרים (איזה אבסורד - לערוך סקרי דעת קהל על פסק דין; עוד מעט נרשיע או נזכה נאשמים באמצעות סמסים בתוכניות ריאליטי) אינם מאמינים לפסק הדין. ממציאי תאוריות הקונספירציה ומפיציהן הצליחו לבלבל את אזרחי ישראל.

ליקוי המאורות הזה הוא סוג של אי שפיות (זמנית?) של החברה הישראלית. חוסר האמון הזה במערכות המשפט והצדק עלול לדרדר את מדינת ישראל לאנרכיה.