כרטיס צהוב להילארי קלינטון

במבט ראשון, אפשר להגדיר את החלטתו של ראש ה־FBI, ג'יימס קומי, שלא להגיש כתב אישום כנגד המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילארי קלינטון, בפרשת "מיילגייט", כקו פרשת מים עתיר חשיבות במירוץ לבית הלבן, העשוי להעניק לה תנופה. קומי הוא רפובליקני מוצהר, שבעשור הקודם כיהן כסגן שר המשפטים בממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, ולכן קשה לייחס להכרעתו מניעים פוליטיים זרים. עם זאת, בחינה יסודית של דבריו מעלה תמונה שונה בתכלית.

המסר העולה מן ה"דו"ח הציבורי" עלול לתרום לחיזוק דימויה הציבורי הרווח של קלינטון כפוליטיקאית מניפולטיבית ונטולת יושרה, הפועלת בקו התפר שבין הלגיטימי לבין האסור. יתרה מזו, מדבריו של קומי עולה ארומה של אליטיזם והתנשאות בכל הקשור לדפוסי התנהלותה של קלינטון במרחב הציבורי. אין המדובר אך ורק בהפרת נהלים ביורוקרטיים, אלא - ובעיקר – באדישות ובזלזול כלפי נורמות יסוד, שכל מזכירי המדינה לפניה (למעט חריג אחד) הקפידו לקיים. לכן גם אם לא נאספה תשתית ראייתית מספקת המעידה על כוונתה המודעת לעבור על החוק, או על טשטוש ועל השמדת ראיות, הביקורת הנוקבת שהטיח קומי בקלינטון עלולה להעצים עוד יותר את נקודת התורפה המרכזית שלה - סוגיית האמינות האישית.

סוגיה זו מלווה אותה כצל קודר ומאיים עוד מן הימים הרחוקים, שבהם רקחה עסקאות פיננסיות מפוקפקות בליטל רוק, ארקנסו, בעת שבעלה כיהן כמושלה של המדינה. מבחינה זו, לא זו בלבד שהמועמדת הדמוקרטית לא זכתה שלשום לזיכוי מהדהד או לרהביליטציה כלשהי, אלא שהעיסוק המחודש באורחותיה ובהליכותיה עלול להפוך את זיכויה מאחריות פלילית לניצחון פירוס כואב, שיחזיר למרכז הבמה את הדיון בשאלה אם יש בה האמפתיה והרגישות המינימליות למצוקותיו ולתסכוליו של מעמד הביניים. שכן, אלפי המיילים ששלחה וקיבלה באמצעות השרת הפרטי שלה מצביעים על כך שבמוקד הקשב שלה עמדה דרך קבע השאיפה לקדם ולרומם את מעמדה האישי והפוליטי, ולאו דווקא הדאגה לבוחריה הפוטנציאליים.

ואולם מעבר לעובדה שהאקורדים הצורמים, שליוו את סיומה הפורמלי של הפרשה, עלולים לפגוע פגיעה אנושה ב"מדד האמינות שלה" (שגם היום נמצא בשפל בסקרים), אורבת לה סכנה נוספת, הנגזרת גם היא מ"ניצחונה". הדגש שראש ה־FBI שם בדבריו על "רשלנותה הקיצונית" של קלינטון עלול להקרין באופן שלילי על התפיסה הרווחת שמדובר בפוליטיקאית בעלת כישורי ביצוע מוכחים, המסוגלת לקבל החלטות בצורה עניינית ומושכלת. ואולם, בהתאם להצהרתו של קומי, היה תפקודה של מזכירת המדינה לשעבר בפרשה לקוי בעליל. השילוב שבין היעדר אמינות לבין חוסר מקצועיות בהתנהלותה עלול להיות קטלני והרה אסון מבחינתה ב־8 בנובמבר.

בעבר הצליחו נשיאים אמריקנים (דוגמת לינדון ג'ונסון ב־1964 וריצ'רד ניקסון ב־1972) להבטיח את ניצחונם בבחירות, בעוד כישורי הביצוע שלהם האפילו על בעיית היושרה שלהם. באשר לקלינטון נשאלת השאלה מה יעלה בגורלה: האם לנטל של היעדר אמינות, שהיא נושאת על גבה, יצטרפו גם ספקות באשר למידת יכולתה לקבל החלטות באופן רציונלי ושקול?  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו