"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נשמור עליכם, ותשמרו על עצמכם

,עודכן

חופש שמח ובטוח אהובים שלנו. היום אתם יוצאים לחופש, שהוא גדול אבל הוא גם מעבר משמעותי. אתם יכולים להסתכל על השנה שהיתה בסיפוק ולשמוח לקראת המעבר לכיתה הבאה, לשלב הבא. תיהנו מזה.

זה אולי נשמע קצת מופרך, אבל כשתסיימו את בית הספר, לא יהיו לכם עוד הרבה מסגרות שבהן שנה נגמרת ולא תחזרו עליה יותר. החיים האמיתיים הם רוטיניים, שגרתיים. בבוקר הולכים לעבודה, ואחר הצהריים חוזרים הביתה. שיגרה. לפעמים יש לנו חופש, אבל מעט. בשום מסגרת שתהיו בה בתור אנשים עובדים לא יהיה לכם חופש כל כך גדול. והגודל הזה מזמן אתגר. יציאה משיגרה היא לפעמים משמחת, לפעמים מורכבת, לפעמים מלהיבה ולפעמים משתקת. בשיגרה אנחנו יודעים מה יהיה היום ומה יהיה מחר. אולי נקבל פרויקט חדש בעבודה, אולי יהיו מריבות חדשות או קידומים מפתיעים, אבל בסך הכל - אנחנו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים.

ביציאה משיגרה יש נטייה לחפש הרפתקאות. לא רק מכיוון שהחום מסיח את דעתנו, אלא כי כשכל כך משעמם מחפשים אתגרים, אבל לא תמיד במקומות הנכונים. ללכת להתנדב במקום שזקוק לכם - בהחלט כן. ללכת לקפוץ בין גגות - ממש לא. זה אולי נשמע מוזר, אבל על אף האדרנלין הכרוך בקפיצת גגות, התנדבות עם אנשים שזקוקים לכך מעלה אדרנלין באופן משמעותי הרבה יותר. הבטלה וחוסר המסגרת נורא משמחים ונעימים, ומצד שני, הפוך על הפוך - אנחנו כבולים אליהם יותר מלכל מסגרת אחרת. מרוב שנראה לנו אידיוטי לקבוע משהו מוסדר ואנחנו נמנעים ממנו, אנחנו נכבלים בעל כורחנו כמעט ל"אבל אני חייבת לא לעשות כלום". זה חזק לא פחות.

ואתם יודעים מה? היינו רוצים להיות איתכם בזמן הזה וללוות אתכם. לילדים הקטנים אנחנו דואגים למסגרת קפדנית. הם נמצאים בקייטנה, ותמיד יש מבוגר אחראי מסביבם. המצאנו אפליקציות רבות כדי לא לשכוח את הקטנטנים ברכב ועבדנו רבות על מסגרות שילוו אותם לאורך כל היום.

אבל אתם, הילדים הגדולים שלנו, לא תמיד נמצאים במסגרת. קייטנה זה "קטן עליכם", והתנדבויות לא מתאימות לכולם. אבל להיות בחופש זה לא קל. גם לנו, ההורים שלכם, לא תמיד קל למצוא מה לעשות בתקופות ארוכות של חופשה כפויה. תשאלו כל אדם מובטל אם נעים לו בתקופה הזו שלו, ותגלו שלא, שזה קשה ומורכב להעסיק את עצמך, ולא משנה בן כמה אתה. אז עד שנצליח למצוא עבורכם את המסגרת הנכונה לכם באופן שלא יכבול אתכם וייתן לכם מרחב אדיר לחופש, ליצירה, בלי מדידה, אבל עם גבולות ברורים והכוונה מעולה, תעשו לנו טובה ותשמרו על עצמכם. בשבילנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר