כגודל ההחלטה – עוצמת הטלטלה בשווקים

עוצמת ההלם בשווקים הפיננסיים מורגשת הבוקר, והיא דומה עד כה למה שחזו הכלכלנים. אלא שהדמיון לתחזיות יסתיים בקרוב, ובימים הקרובים נכנס לטריטוריה חדשה ולא מוכרת. ברור שההצבעת הבריטים בעד עזיבת האיחוד האירופי היא רבת רבדים, היסטורית, ועשויה לסמן מפנה בעתידו של רעיון האיחוד האירופי, בבחינת אבן דומינו ראשונה שעוזבת אותו. בכל מקרה, כגודל ההחלטה במונחים ההיסטוריים – גודל עוצמת הטלטלה הבוקר בשווקים.

במישור הכלכלי, התחזיות נוטות לשלילה עבור הבריטים. מרבית העבודות הכלכליות הראו שחברות בינלאומיות יעדיפו להגר לערים אחרות באירופה. שלאחר שהליש"ט תצנח, כמו שאנחנו רואים כעת, אז האינפלציה תרים ראש בממלכה והאבטלה תטפס. אני סקפטי לגבי התחזיות הקודרות. להיפך, אנחנו לקראת עונת הקיץ, ליש"ט חלשה היא אטרקציה לתיירים וליצואנים.

אפשר להגיד: נחכה ונראה. נכון יש טלטלה בשווקים שעשויה להימשך גם בשבוע הבא. אני בספק אם היא נובעת מאיזשהו אירוע מהותי. כי הרי ההשפעה הכלכלית תגיע בהמשך. זאת תגובת בטן למשהו שעוד לא יודעים איך "לאכול", ויהיו מן הסתם צעדי בזק בימים הקרובים להרגעת המצב על ידי נגידי בנקים ופקידים בכירים אחרים.

ברמה היותר כללית, תקצר היריעה מלתאר את התנהלות האיחוד האירופי בשנים האחרונות, שהובילה לתחושת המיאוס בבריטניה. מספיק אם נזכור את עלילות יוון, ששוב ושוב החזירה את הצדדים לשולחן הדיונים. הסבב האחרון היה ציני במיוחד. בזמן שכל מנהיגי האיחוד האירופאי מנסים לכופף את ידו של ציפרס לחתום על הסכם כניעה, חתמו שרי החוץ על הסכם כניעה מול האיראנים בוינה.

הכל היה תרגיל אחד גדול בהסחת דעת. האירופאים לטשו עיניים לכספים המוקפאים של האיראנים, וכמו שזה נראה בעיני, השתמשו בסיפור הכלכלי היווני הקשה - בפרק המי יודע כמה, כהסחת דעת נגד ביקורת אפשרית להסכם עם האיראנים. הבירוקרטים של האיחוד האירופאי זרעו רוח וקצרו סופה. מיד אחרי ההסכם עם האיראנים החלה ההגירה המאסיבית של הפליטים הסורים לאירופה.

הרעיון של האיחוד האירופאי שהחל יפה כמנגנון להרחבת הסחר בין המדינות השונות, הפך למפלצת מעכלת לאומים, עם פקידים אורווליאניים שישובים בבריסל ומחלקים הוראות ותקנות לפי החלטות שבכלל לא ברור כיצד הן מתקבלות. זהו בוקר גורלי לאירופה, העם הבריטי אמר את דברו.