מהי באמת (אי)חשיבות ירושלים לאיסלאם?

בניגוד לטעות הנפוצה, ירושלים אינה מוזכרת בקוראן - לא בשם אל־קודס, ולא אל־מקדס, שמותיה הנפוצים בספרות הערבית. זה מפתיע ביותר, לאור העובדה שעשרות אחוזים מפסוקי הקוראן בנויים על סיפורים מהתנ"ך ומספרות חז"ל, שבהם ירושלים מוזכרת אינספור פעמים. מאוחר יחסית מיקמו כמה מחכמי האיסלאם בירושלים את "אל־מסג'ד אל־אקצא", המוזכר בקוראן כמסגד שממנו עלה מוחמד לשמיים.

במסורת האיסלאם ירושלים נקראת "ראשון של שני הכיוונים" (של התפילה) ו"שלישי של שני המסגדים". הפירוש המקובל לחלק הראשון הוא שאם בתחילה ציווה מוחמד על ירושלים ככיוון התפילה, לאחר מכן היפנה אותה לכיוון מֶכָּה, ונאסר להתפלל לכיוון ירושלים. הפירוש לחלק השני הוא שבאיסלאם יש שני מקומות קדושים - מֶכָּה ואל־מדינה. יחס מזלזל זה לירושלים בא לידי ביטוי כמעט בכל תולדות האיסלאם. במשך 1,300 שנות שלטון מוסלמי באזור לא שימשה ירושלים אפילו פעם אחת עיר בירה של ח'ליפות. אפילו כבירה אזורית בחרו הן השלטון הפטימי והן השלטון העות'מאני את רמלה. ערב הציונות, ב־1845, חיו בעיר כ־15 אלף תושבים בלבד, כמחציתם יהודים. מ־1949 ועד מלחמת ששת הימים, הירדנים, ששלטו בה, לא העבירו אליה את בירתם ולא טיפחו אותה. אזור רחבת הכותל המערבי, המקום שלפי כמה מסורות קשר בו מוחמד את סוסו האגדי אל־בוראק, נהיה אתר עלוב, שבו שפכו אשפות, ולא אתר עלייה לרגל למוסלמים מכל העולם.

עם זאת, ירושלים לבשה באיסלאם חשיבות בשני מקרים: הראשון, כשסולטאן מוסלמי היה זקוק למשקל נגד מול הסולטאן ששלט על מֶכָּה. השני היה כאשר היא נשלטה על ידי לא מוסלמים. זה קרה לראשונה כשהצלבנים השתלטו עליה - או אז החלו להופיע מקורות המהללים את העיר וקדושתה. אבן־תיימיה, בן המאה ה־13, הפוסק בה"א הידיעה של כל הזרם האיסלאמי הרדיקלי בימינו, אסר בפסקי ההלכה שלו לנדור עלייה לרגל לירושלים או לצרף חג' לירושלים לחג' למֶכָּה, וציווה להוציא להורג את מי שיעשה כן.

בימינו, עם חזרת ירושלים לידי היהודים לאחר 2,000 שנות גלות, שבה "אל־קודס" ותופסת חשיבות עליונה בעיני המוסלמים. לחשיבותה המדומה יש מטרה דתית ראשונה במעלה: החובה הדתית לסלק את "הכופרים" מ"דאר אל־איסלאם", קרי: מכל חבל ארץ שהיה פעם בשליטה מוסלמית.

החלטת אונסק"ו, הקובעת שהר הבית והכותל הם אתרים פלשתיניים - החלטה שנתמכה, לבושתן, על ידי מדינות מערביות רבות - רק מחזקת את המוסלמים במגמתם לחסל את שלטון ישראל בירושלים בירתה. בל נשלה את עצמנו: אין זה בעיניהם אלא שלב ראשון בדרך לחיסול מדינת ישראל.