הניצחון הזה הוא הרבה יותר מכדורגל

שריקת הסיום של המשחק במוצ"ש בבאר שבע הביאה עימה עבורי בשורה גדולה בהרבה מתואר האליפות. כניסתי לחיים הציבוריים החלה שם - במגרשי הכדורגל, בשכונות ובמרדף אחר הכדור. כנער צעיר שגדל כמטחווי כדור ממגרש וסרמיל המיתולוגי, זכיתי לחוות את תחושת הגאווה של אליפות המדינה גם לפני 40 שנים.

אז הבנתי שהשער שנמצא על מגרש הכדורגל יכול להיות לשער של ממש עבור מי שמחפש את תחושת האחדות, הקהילה והמרדף אחר ההישג והמצוינות - בכבוד ובצנעה. בעת הזכייה בגביע המדינה בשנת 1997, היה לי הכבוד ללוות את הקבוצה כסגן ראש העיר וכמחזיק תיק החינוך והספורט. האמנתי אז ואני בטוח גם היום שהספורט והחינוך חד הם. לשניהם יכולת לחולל שינוי בנפשו של אדם ובדמותה של חברה.

ב־40 השנים האחרונות ידעה הפועל ב"ש עליות רבות ומורדות אינספור, אבל בכל השנים הללו חבריי האוהדים ואנוכי לא הפנינו עורף לקבוצה. לא הנחנו לה לצעוד לבד. לא שחסרו לנו רגעי ייאוש ועוגמת נפש, אבל הקבוצה היתה הבית, המשפחה - ומשפחה, כידוע, לא עוזבים ולא מחליפים. לבטח לא קבוצה שהיוותה קרן אור לא רק לצעירי באר שבע אלא לתושבי הנגב כולו. קפצנו שפתיים וחיכינו בסבלנות. עד שהגיעה אלונה ברקת.

בעשר השנים האחרונות אני מתבונן בתהליך המדהים שהובילה אלונה יחד עם צוות מרשים ומקצועי. אלונה, שאהבתה לכדורגל צמחה גם כן בשכונות של אשקלון, הבינה שמה שמונח על כתפיה זה הרבה יותר מכדורגל - זו בשורה וזו תקווה עבור הקהילה והמשפחה שהלכה וגדלה סביב הקבוצה. האליפות היא כמובן גם של האוהדים הנפלאים והמסורים שליוו עונה מדהימה וזכו לטעום את הטעם המתוק של האליפות.

כשישבתי במוצ"ש ביציע ב"טוטו טרנר" לא יכולתי שלא להינתק לרגע מלהט המשחק ומתחושת הדריכות ולחשוב איזה אירוע חד־פעמי נפלא קורה בזמן ובמקום הייחודיים האלה. סביבי משפחות, מבוגרים וצעירים, יהודים, ערבים מסכנין ובדואים תושבי הנגב - וכולם מריעים ומעודדים מעמקי ליבם את הקבוצה המיוחדת והנפלאה שרצה אחר הכדור במגרש. קבוצה שכוללת יהודים, ערבים ונוצרים, בני הארץ הזו וזרים, בני כל העדות. כי הרי זה ייחודה של באר שבע וזה גם סוד הקסם של החברה הישראלית - מגוונת, בעלת פרטים כה שונים זה מזה שעיקר עיסוקם לאתגר האחד את האחר. והנה, ברגע אחד, כל כך יפה ומותח, כולנו נושמים לרווחה, מחייכים חיוך ענק ובוכים משמחה. זהו הביחד וזהו הגשר שעליו בנויים יסודות הדו־קיום - בנגב ובכלל. זו גדולתה של קבוצת הפועל ב"ש ושל הציבור בנגב, זה ייחודו וזה הניצחון האמיתי.