אחד הניסויים הסוציאליסטיים הגדולים של תקופתנו הגיע בתקופה האחרונה ל"בשלות", והוא מדרדר מדינה שלמה אל התהום. אם יש סיבה שאתם כנראה לא יודעים במה מדובר, זה משום שהעניין מסוקר בצמצום רב אצלנו בישראל. הכוונה היא כמובן לוונצואלה. כן, אותה מדינה עם עתודות נפט עצומות, שהולכת וקורסת.
לפני 17 שנים התרחשה מהפכה סוציאליסטית במדינה על ידי הוגו צ'אבס - איש פשוט שהחליט "לחלק מחדש את העושר", ובהדרגה דירדר את המדינה לפשיטת רגל צודקת במיוחד. בשנים האחרונות רשמה המדינה "שיאים" כלכליים חדשים שהתבטאו במחסור במוצרי יסוד. יורשו בתפקיד ממשיך את הקו הסוציאל־פופוליסטי אבל המגמה, באופן לא מפתיע, רק מתגברת. בין הדיווחים האחרונים שהגיעו מהצד האפל: עובדי המדינה יחויבו לעבוד רק שני ימים בשבוע, אנשים החלו לצוד כלבים, חתולים וציפורים כדי לאכול, מהומות פרצו עקב הפסקות חשמל יזומות ברחבי המדינה ועוד.
זה לא היה תמיד כך. "ונצואלה, אין דומה לה", שרו בשנות ה־70 למילותיו של דן אלמגור וללחנו של משה וילנסקי. באותו שיר עורג אלמגור למדינה עם מכרות הזהב באלדורדו, עם נפט הזורם בקריפיטיו שבה "אין מסים ודפיציטיו". זו מדינה עם משאבי טבע, עצומה בגודלה (יותר מ־900 אלף קמ"ר), בלי אויבים טבעיים חמומי מוח, שנפלה שדודה לאותן סיסמאות של הצדק החברתי.
אבל אצלנו פוליטיקאים רבים ממשיכים בקו הדרישות ל"חינם", ל"סבסוד" ול"פיקוח" הממשלה על תחומי חיים רבים יותר ויותר. נראה שגם בימין, ובייחוד בשמאל, במפה הפוליטית המקומית, לא מוותרים על הסיסמאות, כשלנגד עינינו יש מקרה מבחן נוסף לקריסה כלכלית וסבל לא יתואר של אותו רעיון.
אז איך הצלחנו כאן לצאת מהברוך של ונצואלה? התשובה היא שלא יצאנו: נשברנו, שוחררנו מרוב העול של הכלכלה ההסתדרותית ונולדנו מחדש. המדינה התחילה בפשיטת רגל, והיה זה הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה שהציל את כלכלת ישראל בראשית דרכה. בשנות ה־70 המערכת קרסה שוב במשך 15 שנים של אינפלציה הולכת וגוברת. רק תוכנית הייצוב בשנת 1985, שפתחה עשור בסילוקה של מדינת האם־הסוציאליסטית שבתוכה נוסדנו - היינו, ההסתדרות - הצליחה לברוא כאן כלכלה חדשה, חופשית יותר, תוססת, שמושכת להשקעות חכמות בהיי־טק.
המקרה של ונצואלה הוא דגל שחור שצריך להתנוסס מעל כל קריאה לבזיזת פרי עמלם של העשירים העליונים באמצעות תוספת מסים וחלוקתם מחדש לפי מפתח של כוח פוליטי, גם למי שרוצים לחלק מתנות לעם. יש רבים שעורגים לאותן סיסמאות, הבעיה מתחילה כשמנסים באמת ליישם אותן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו