בסרט הסורי הזה היינו כבר כולנו רק לפני שלוש שנים. תחילתו בדיווחים לא מאומתים על אודות שימוש שעשה המשטר הסורי בנשק כימי נגד מתנגדיו; המשכו בגמגומים מצידה של וושינגטון בדבר הצורך לבדוק ולאמת את הדיווחים מסוריה, ולאחר מכן הודאה רפה שאכן בסוריה נחצה קו אדום ונעשה שימוש בנשק כימי; והסוף הטוב, הסכם פשרה המותיר את בשאר אסד על כיסאו בלא פגע ובלא עונש, בתמורה להכרזות רמות על התפרקותו - והפעם "באמת" - מנשקו הכימי.
אבל האמת חייבת להיאמר: גם ותיקיה של מלחמת האזרחים בסוריה שראו ושמעו הכל מתקשים להבין את הסיבה שהניעה את בשאר לשוב לעשות שימוש בנשק כימי נגד מתנגדיו, כפי שנטען בדיווחים המטפטפים מסוריה. הכף במלחמה בסוריה נוטה הרי ממילא לצידו ומאחוריו איראן ורוסיה, ובכל זאת בשאר בשלו. הרצון להתריס ואולי גם שיכרון הניצחון העולה באפו וגם הזלזול בממשל האמריקני כנראה חזקים ממנו והביאו אותו לחצות עוד קו אדום, אחד מיני רבים שנחצו בסוריה בחמש השנים האחרונות.
רק לפני שלוש שנים התבשר העולם כי הממשל האמריקני רקח עם מוסקבה הסכם המבטיח את פירוקה של סוריה מנשקה הכימי. ההסכם בא לאחר שהמשטר הסורי קטל בנשק כימי באוגוסט 2013 אלפי אזרחים בקרבת דמשק. בשאר יצא מהעיסקה האמריקנית־רוסית בלא עונש, ויותר מכך, קיבל חסינות מפני מהלך אמריקני צבאי נגדו. אחרי הכל, ההסכם אסר על המשטר הסורי לעשות שימוש בנשק כימי, אבל בכך היה כדי להתיר לו במשתמע להמשיך להשתמש בשלל הנשק הקונבנציונלי המצוי ברשותו - החל בטילי קרקע־קרקע מתקדמים, עבור בהפצצות מהאוויר ובהפגזות ארטילריה וכלה אפילו בחביות נפץ ובפצצות המכילות כלור.
ואכן, בשאר ולאחרונה גם בעלי בריתו האיראנים והרוסים היטיבו לנצל את האור הצהוב שהגיע מוושינגטון. העיר חאלב, המהווה יעד למתקפותיו של המשטר, היא דוגמה חיה מן הימים האחרונים להרס ולהרג בלא הפסקה שממיטות ההפגזות וההפצצות על האוכלוסייה האזרחית.
אבל בפרפראזה על משפטו האלמותי של צ'רציל - הסכם פיוס שנחתם בחטא סופו שיתפוצץ בפניהם של החותמים ויחשוף אותם בקלונם. ואכן, אם הדיווחים מסוריה מדויקים, בשאר אסד הותיר בידיו חלק מהנשק הכימי שלו ולא השמיד אותו, והוא אף לא מהסס לעשות בו שימוש. יש מי שמתנחם בכך שבשאר השתמש בנשק הכימי נגד דאעש. אבל גם סדאם חוסיין בשעתו השתמש לקול מצהלות העולם בנשק כימי נגד חיילי איראן במלחמת איראן־עיראק, אבל אחר כך ביקש להפנות את היכולת והניסיון שרכש נגד ישראל ושכניו הערבים.
זהו בלא ספק רגע מבחן לממשל האמריקני, שרק לפני שלוש שנים התברך בהסכם שמנע מלחמה והבטיח מזרח תיכון נקי מנשק כימי. אחרי הכל, לא רק ההסכם עם סוריה עומד כאן למבחן אלא גם הסכם הגרעין שעליו חתם ממשל אובאמה עם איראן. שהרי מי שלא יכול היה להבטיח שבשאר ימלא את חלקו בהסכם, ספק אם יוכל לוודא שגם האיראנים יעמדו בהסכם שהושג עימם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
