"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סנדרס־קלינטון: לא יותר מקולות של מאבק

,עודכן

לנוכח סידרת ניצחונותיו האחרונה של הסנאטור ברני סנדרס, עלתה על סדר היום הציבורי בארה"ב השאלה אם יש מקום לבחון מחדש את המערכה המתחוללת במחנה הדמוקרטי. יכולתו של הסנאטור מוורמונט לזכות להישגים אלקטורליים מרשימים ורצופים ולא להיכנע למכבש הדורסני של הילארי קלינטון, הנהנית מתמיכתו המוצקה של הממסד הדמוקרטי (כמו גם של גופים רבי עוצמה באליטה הכלכלית והפיננסית), הובילה לדיון הנוקב בתקשורת האמריקנית באשר לתקפותה של הקונספציה, שלפיה כרטיס המינוי הדמוקרטי מצוי זה מכבר בחיקה של מזכירת המדינה לשעבר.

הערכה מחודשת זו עלתה על הפרק לא רק בשל העובדה שסנדרס ממשיך לאתגר את יריבתו כנגד כל הסיכויים, ואף זוכה לתנופה בשלב שבו ציפו הכל שכוחו יישחק ומשאביו יידלדלו, אלא גם על רקע חוסר יכולתה של קלינטון לעורר התלהבות כלשהי גם בקרב תומכיה המובהקים. נדמה כי היא מקרינה עייפות, קיבעון מחשבתי והיצמדות כפייתית כמעט לסטטוס קוו הפוליטי והכלכלי הקיים, וזאת ללא שמץ של חדשנות, מקוריות או בשורה חדשה עבור החברה האמריקנית. יתרה מזו, תיבת פנדורה שלמה של שערוריות ופעולות בלתי חוקיות ובלתי תקינות, שרק קצה הקרחון שלהן נחשף עד כה, עלולה להיפתח ולהצמיח כתב אישום.

אולם חרף החולשות הטבועות במועמדותה, ועל אף כל הסכנות המשפטיות, סיכוייה לזכות במינוי לא נפגעו כהוא זה עד כה, גם לאחר הישגיו האחרונים של סנדרס. נהפוך הוא, ניצחונה הצפוי בפריימריז של ניו יורק, שייערכו מחרתיים, עשוי להזניק אותה לעמדת זכייה מובהקת. זאת משום שכבר היום מעמדה מבחינת מספר הנציגים התומכים בה נראה איתן למדי. למעשה, מספר צירי הוועידה הנאמנים לה עומד על 1,756 (כולל 469 "נציגי־על" שלא נבחרו, הכוללים מנהיגים ופעילים דמוקרטים במישור הארצי והמקומי), והיא רחוקה 627 צירים בלבד מן הרוב הדרוש של 2,383 צירים. סיבובי הפריימריז הבאים במדינות מפתח דוגמת ניו יורק, פנסילבניה ומרילנד עתידים להביא אותה (אלא אם כן תבשיל החקירה נגדה לכדי כתב אישום), לכיבושו של יעד זה ללא קושי.

בה בשעה משתרך סנדרס הרחק מאחור, כשלרשותו 1,068 נציגים בלבד (כולל 31 "נציגי־על"). סטטיסטיקה זו משקפת עובדת יסוד דמוגרפית, והיא הצלחתה של קלינטון לגבש קואליציה רחבה המורכבת מקשישים, מנשים וממיעוטים דוגמת מצביעים שחורים והיספנים, כמו גם רובו של "הקול היהודי". לעומת זאת, סנדרס לא הצליח עד כה להרחיב את מרחב השפעתו, והוא נותר כלוא בתוך מרחב מצומצם של אוהדים צעירים, הנמנים ברובם עם השוליים הליברליים של המפלגה הדמוקרטית.

עם קואליציה צרה, ועם מסר הכולל נדבך אנטי־ישראלי מובהק (העומד בסתירה להלכי רוחו של רוב גדול ומוצק בציבור האמריקני), הסיכוי לנסוק לצמרת נראה קלוש ביותר. למרות מאמציו הנואשים, שבאו לידי ביטוי בולט בעימות הטלוויזיוני החריף שניהל עם קלינטון ביום חמישי האחרון, ממשיכים הסקרים האחרונים לחזות ניצחון לקלינטון בפריימריז בניו יורק. זאת, כאשר גישתו העוינת של סנדרס כלפי ישראל עתידה להחליש את רמת התמיכה בו בקרב המצביעים היהודים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר