רה"מ בנימין נתניהו ביקר אתמול בתרגיל של חטיבת הצנחנים ברמת הגולן ונפגש עם מפקדים בכירים וחיילי מילואים. מה שהיה לפרשן בערוץ 2 להסביר הוא שרה"מ יצא מלשכתו כדי לשקם את מעמדו כמר ביטחון. כשרה"מ בלשכתו הוא מוגדר על ידי פרשני השמאל כמנותק, וכשהוא יוצא לגבול הבעייתי והחם ביותר הוא מחפש קרדיטים. כמה רשעות, קלות דעת וצביעות יכולות להתמזג לתוך אייטם קצר במהדורת חדשות.
להתנהלות פוליטיקאים ושליחיהם בתקשורת כלפי נתניהו יש שורשים עמוקים, הרבה מעבר לשנאות קטנות וליגון של ימי חולין. השמאל הישראלי מתוסכל, מדוכדך ומיואש, דיכאון כרוני מתמשך. גם מנות יתר של ציפרלקס לא יועילו. אי אפשר להחליף את העם, שבחוכמתו גילה שכדי להיות ישראלים מאושרים צריך דרך, חזון ואמונה. ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שהמאושרים שלה בימין והמעושרים בשמאל.
דיכאון השמאלנות מקורו בשלוש סיבות עיקריות. הראשונה - כבר שנים רבות האליטה הוותיקה לא מצליחה להוציא מתוכה מועמד ראוי לראשות הממשלה; מועמד או מועמדת שישכנעו את רוב אזרחי ישראל שהם מסוגלים להתמודד עם הסוגיות הקיומיות המרכזיות שבפניהן ניצבת מדינת ישראל בעידן של טירוף מערכות עולמי. בעלי כישרון ויכולת לא יבזבזו את זמנם, ביודעם שהשמאל יחזור לשלטון רק כשיתקיים הפסוק "וגר זאב עם כבש", וגם אז כדאי להיות הזאב.
הסיבה השנייה היא ששותפי השמאל הטבעיים לאחוות עמים, למזרח תיכון חדש ולשלום עכשיו ומייד - הכזיבו ובגדול. טרוריסטים נדמים בעיניהם לוחמי חירות, ההסתה נגד ישראל מקודשת והם הכריעו שיש לנהל את המאבק על עצם זכותה של ישראל להתקיים בלי להבדיל בין שמאל לימין. חלום השמאל הישראלי ההזוי קרס, הציבור כבר לא קונה את מקסמי השווא. בנימין נתניהו בשנותיו הארוכות בשירות אזרחי ישראל חשף את התרמית הגדולה ואת מצעד האיוולת שהשמאל הוביל לאורך השנים. מי שחלם ולא התגשם לו החלום, לא מוכן לסלוח לו.
הסיבה השלישית, הישראלים לא מתמכרים לסיסמאות נבובות בדבר סוציאליזם ובולשביזם. איש מהם לא רוצה לחזור לימי המונופולים של מפא"י ההיסטורית, חברת העובדים וההסתדרות בשירות הוועדים החזקים. נתניהו בתפיסת עולמו מזוהה עם הרוח החופשית המקדמת יזמות ויצירתיות. יזמות שהפכה את מדינת ישראל למעצמה צבאית וטכנולוגית, מושא קנאה למדינות אינספור.
בנסיבות אלה לשמאל ולשלוחיו בתקשורת נותר רק להשמיץ את רה"מ מעל כל במה ומסך, לרמוס את כבודו ולנהל ללא הרף קמפיין "רק לא ביבי". כאילו מדובר באויב העם. במאבק בנתניהו נפרצו כל הסכרים. אין דמוקרטיה, אין כבוד אדם ואין יושרה מינימלית. אבירי הדמוקרטיה לא מקבלים את תוצאות ההצבעה בקלפי, חסידי כבוד האדם לא נזעקו כשתמונת רה"מ הוצגה בלבוש חייל נאצי, והדואגים לחופש הביטוי ולאיזון בשוק הדעות החופשי לא מרימים קול כשבאולפני טלוויזיה מציבים פאנלים למטווח מתוזמן ומתוזמר נגד רה"מ.
בתקשורת, כדי לקבל ראיון ארוך ומתחנף, יש לשלם מס באמצעות פגיעה ברה"מ. מסופקני אם מאיר דגן ז"ל היה מקבל חשיפה כה רחבה אם היתה לו מילה טובה על נתניהו. ראשי מוסד אחרים לא זכו לסיקור נרחב בעיתון. יובל דיסקין ולשעברים אחרים מצוטטים בכל הזדמנות לא בגלל עומק אמירתם אלא בשל מתקפתם נגד נתניהו. גם בסיום ראיון עם תמי ארד בסוף השבוע שעבר נגבו ממנה תשלומי מס שפתיים נגד נתניהו. בנפש חפצה אשמח להשתכנע שאני טועה.
לנבחרים מהימין שאולי נהנים מהניגוח בנתניהו הצעתי להמתין עם גילויי השמחה. בבוא היום גם תורם יגיע. הישראלים ברובם הגדול כבר הפנימו את פשר שנאת נתניהו. הם כבר לא פראיירים, ובעיקר יודעים להחליט בעצמם, בלי מתווכים ופטרונים, מה טוב ונכון למדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו