מחניים, לא כדורסל

1 זה היה משחק הכדורסל הכי גרוע שראיתי בשנים האחרונות, ועוד משתי קבוצות שאמורות להיות בפיינל פור. זה לא קרה בפלייאוף, שם יש תירוץ של מתח, עייפות ושאר ירקות, אלא במשחק ליגה רגיל.

אני אוהב לראות הגנות חזקות שמקשות על היריבה ומנפקות חטיפות, אבל מכבי חיפה שכחה אתמול שיש צד שני למשחק הכדורסל, ובעידן 24 השניות הוא לא פחות חשוב. היא שיחקה מחניים. יש לקבוצה הזאת יכולות הגנתיות, אבל היא מוגבלת ביוצרים בהתקפה. במקום לרוץ ולהגיע למצבי קליעה מהירים, ראינו החזקת כדור מייאשת של גרגורי וארגס, חנן קולמן וג'ון דיברתולומאו ומסירות מעבר לקשת כאילו מעניקים נקודות על הנעת כדור.

רמי הדר היה חייב לעבור להרכב נמוך, שיאפשר לו ריווח טוב יותר, ולהשתמש גם בזר החדש שלו, לירוי היקרסון. כל היודע דבר על היעלמותו של רנה רוז'ו (נראה לאחרונה ב־35 הפרש ב־6 בפברואר) מתבקש להודיע להדר.

2 בחודש האחרון יש שיפור גדול במשחק ההגנה של מכבי ת"א. חזרתו של בראיין רנדל והאשראי שטבק מעניק לאיתי שגב הופכים את ההגנה של הקבוצה למקום שלא נעים לשוטט בו. מצד שני, מה בדיוק עושה הקבוצה בהתקפה? אין לה משחק מעבר, אלא שחקנים שבפעולות אישיות מנסים לייצר משהו. הפנים המיואשות של ראשי הקבוצה במהלך המשחק הסבירו הכל. זה לא הכדורסל שהם ירצו לראות כאן בשנה הבאה.