דו"ח בנק ישראל שהתפרסם אתמול מסכם את שנת 2015, ואפשר לומר בעקבות הנתונים העולים ממנו שמדובר בשנה חיובית בסך הכל לכלכלה. בדו"ח יש נקודות אור רבות שקשורות בחוסן שמפגינה הכלכלה המקומית, אך כמובן יש גם נקודות מעוררות דאגה שיש לעקוב אחריהן.
בצד החיובי עולה מהדו"ח כי שוק העבודה הישראלי חסון מאוד, האבטלה בשפל היסטורי והביקוש לעובדים במשק גדל. זה אומר שמי שרוצה למצוא עבודה - מוצא, וזה לא עניין של מה בכך אם נזכרים במדינות באירופה שבהן זה לא תמיד המצב. מנגד, למרות האבטלה הנמוכה והביקוש לעובדים, השכר הנומינלי עלה ב־2.3 אחוזים. מחברי הדו"ח מציינים כי השכר לא עלה בקצב מהיר יותר, בין השאר, עקב הפריון הישראלי הנמוך, וככל הנראה גם בשל הפנמה של הציבור את עניין האינפלציה הנמוכה.
בצד השלילי עולה כי קצב הצמיחה, שעמד על 2.5 אחוזים בשנה שעברה, דומה אמנם לקצב הצמיחה בשנים האחרונות, אך הוא מתון יותר ומונע בזכות הצריכה של הציבור. צריכה זו מתודלקת, בין השאר, על ידי הריבית האפסית ששוררת במשק. מעבר לכך יש קיפאון מעורר דאגה בהשקעה בענפי משק שונים, ובעיקר בתעשייה.
נזכיר שהאינפלציה היתה שלילית בסיכום 2015. במובן זה נראה שבבנק ישראל מעט חזרו בהם מההפחדות בנושא. גם שם מכירים בכך שאינפלציה נמוכה ושלילית נובעת לא ממיתון חריף חלילה, אלא מכך שהמחירים ירדו הודות לרפורמות של הממשלה ולקריסת מחירי האנרגיה בעולם.
קריסת מחירי הדלק, שלא קשורה במה שקורה בישראל לשם שינוי, כן תרמה לנו מתנה יקרת ערך. דבר זה חסך לציבור לפי חישובי בנק ישראל - שימו לב - 5 מיליארד דולר בתוך שנתיים (לא פחות מ־1.6 אחוזים מהתוצר בפרק הזמן הזה). מתברר שהצרות של הרוסים והסעודים היו מתנה לא קטנה למי שקונה מהם את הנפט.
מחברי הדו"ח שלחו עקיצה יותר ממרומזת לשר האוצר כחלון. שר האוצר נלחם מול בנק ישראל בכמה חזיתות בנוגע לבנקים והם רמזו לו על ה"בייבי" שלו, הרי זו תוכנית "מחיר למשתכן", שנועדה להפחית את מחירי הדיור. "הממשלה תסבסד את מחירי הדירות מבלי להגדיל את ההיצע באופן משמעותי", נכתב בדו"ח ולכן, לפי מחבריו, "אין זה ברור כיצד התוכנית תשפיע".
עוד התייחסות מעניינת של בנק ישראל נוגעת לפיתוח מאגר הגז לוויתן. כאמור, הוא נתקע בעקבות פסיקת בגץ עד להסדרת נושא "פסקת היציבות". נזכיר שבאותה פסקה הממשלה ביקשה להבטיח יציבות לחברות האנרגיה, אך בג"ץ דרש לתת לבעלות המאגר תנאים טובים הרבה יותר באמצעות חוק או ערבויות.
בנק ישראל, שתמך בעבר במתווה הגז, ממליץ לממשלה לסייע ליזמים המפתחים את לוויתן "בתמורה להשתתפותם בחלקים ברווחים ממכירת הגז". זו התייחסות מעניינת ביותר, שעוד צפויה לחזור בדיונים הלא נגמרים על מתווה הגז.
עניין כלכלי חשוב נוסף נוגע לגירעון, שהיה נמוך יותר מיעד הממשלה בסיכום השנה שעברה. הגירעון הוא הלוואה שהממשלה נוטלת, ושהציבור ישלם בעתיד. לכן כשהוא נמוך משמע הדבר שנטל ההלוואות המועמסות על גב האזרחים יורד.
נזכיר שהשנה שחלפה היתה שנה שבה שרת האוצר דה פקטו היתה מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר, שכן היתה זו שנה עם "טייס אוטומטי" בתקציב בשל מערכת הבחירות, אז השמחה צפויה להירגע מעט. מה לעשות, לפעמים כשהפוליטיקאים לא מתערבים ובכך מנהלים קרבות תקציב יקרים לציבור, נרקח מתכון לניהול כלכלי מוצלח.
בסיכומו של דבר, הכלכלה הישראלית ב־2015 במצב טוב. יש לא מעט מה לשפר, וגם סימנים מעוררי דאגה. אבל גם כשיש מה לשפר, חשוב לזכור שהתערבות פופוליסטית עלולה לפגוע. ולכן, בניהול מדיניות כלכלית, צריך כמובן לפעול - אבל במשנה זהירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו