אין ספק שחמאס בעזה נמצא בצרות צרורות. המחסור באמצעים גרם לארגון לוותר, לפחות רשמית, על השלטון, וזה זמן רב שמערכות השלטון בעזה מנוהלות מאחורי הקלעים, בלי ראש ממשלה ובלי שרים. ניסיונותיהם של אנשי הארגון להשיג אמצעים כדי לשלם את משכורותיהם של עובדי הממשלה הרבים נתקלים בקשיים רבים מדי חודש.
מעבר רפיח, שנסגר כמעט הרמטית על ידי המצרים, לצד סתימת המנהרות שבין חצי האי סיני לרצועת עזה, הנחיתו מכה קשה על כלכלת הרצועה. סטודנטים אינם יכולים לצאת ללימודים בחו"ל או לשוב משם לחופשות, וכך לגבי אנשי עסקים ולגבי מי שעליהם לעבור ניתוחים בחו"ל.
משלחת חמאס שיצאה לקהיר בחודש שעבר, בראשותו של מוסא אבו מרזוק, לאחר תקופה ארוכה שבה לא היה קשר רשמי בין שני הצדדים, נסעה, למעשה, לקנוסה. ראשי חמאס הבטיחו למצרים כי ימנעו כל פעילות פלשתינית מן הרצועה לטובת פעולות טרור בחצי האי סיני נגד השלטון המצרי, וכי יפסיקו את ההסתה נגד הנשיא א־סיסי וממשלו. המצרים דרשו דרישות נוספות, ובהן הסגרת בן משפחת דורמוש, שתמך בפעולות הטרור של דאעש בחצי האי סיני, וראשי חמאס טענו כי מהלך זה הוא למעלה מכוחם, אבל ברור שידה של מצרים על העליונה, וכי חמאס יסכים ללכת רחוק כדי להפיס את דעתה.
המצב בחמאס מזכיר את מצבו של אש"ף בעקבות תמיכתו המשונה של יאסר ערפאת בסדאם חוסיין ובפלישתו של האחרון לכוויית ב־1990, גירושם של המוני עובדים פלשתינים ממדינות המפרץ בעקבות מהלך זה, והפסקת הסיוע הכספי מצד מדינות ערב לאש"ף. סביר להניח כי אלמלא קושי זה, לא היה אש"ף מסכים להשתתף, בעקיפין, בוועידת מדריד ב־1991, ובמישרין - בשיחות אוסלו שנה מאוחר יותר.
• • •
יהיה זה נכון להפוך את המצב המיוחד שנוצר עכשיו להזדמנות ולהיעזר במצרים - שגורל רצועת עזה תלוי בה - לגורם מתווך בין ישראל לחמאס, כדי להביא לשביתת נשק ממושכת בין הצדדים ולמהלכים שיקטינו את הסיכוי שהרצועה תהפוך חבית חומר נפץ שתתפוצץ, גם בפנינו, על רקע אבטלה ומחסור בדיור, במים ובחשמל.
יכול להיות שאש"ף, בראשות הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס, לא יאהב מהלך שכזה (כפי שהתרעם על ניסיונותיו המדווחים של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, להביא - לפני חודשים אחדים - לשביתת נשק שכזו), אבל אסור לנו להפוך בני ערובה של אש"ף להפסקת אש עם חמאס (ממש כפי שאסור היה לנו להפוך בני ערובה של הסורים לנסיגה מלבנון, אף על פי שהנשיא דאז, חאפז אל־אסד, רצה למנוע את הנסיגה הזו).
סביר להניח כי הסיבה העיקרית לכישלון מאמציו של בלייר היתה המחסור במנופים אל מול חמאס. זוהי בדיוק הסיבה לכך שמעורבות מצרית עשויה להצליח. כאשר חמאס מוכן להסיר את תמונותיו של מורסי ממשרדיו הרשמיים ומבין כי הוא חייב להאזין היטב לתביעות המצריות - יש מקום לכך שאחת התביעות הללו תהיה התביעה לשביתת נשק עם ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו