"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טראמפ נוסק, אך לא הכל סגור

,עודכן

לפני 96 שנים, בוועידת המפלגה הרפובליקנית בשיקגו, התקיימו עשרה סיבובי הצבעה לפני שוורן הארדינג ניצח, בדרך לתפקיד הנשיא בבית הלבן. היום, בעידן שבו הועתק לכאורה זה מכבר מוקד ההכרעה מן החדרים אפופי העשן שבהם התנהל סחר סוסים בין בוסים פוליטיים קשוחים ורבי עוצמה על המועמד הרצוי, אל עבר קלפיות ההצבעה בפריימריז, עולה על הפרק יותר ויותר האפשרות שהמאבק בזירה הרפובליקנית יוכרע גם הפעם רק במהלך הוועידה, ולא קודם לכן. זאת, מבלי שאפילו אחד מן המתמודדים יצליח לזכות במהלך הפריימריז ברוב מקרב קולות הצירים המשתתפים בוועידה.

במרוצת ארבעת העשורים האחרונים הפכה הוועידה לאירוע טקסי שנועד בעיקרו לברך על המוגמר ולהתלכד מאחורי המנצח בפריימריז. אולם כיום ניצב המחנה הרפובליקני - בעקבות ההכרעות שנפלו שלשום - בפני אתגר חדש, עמוס אי־ודאויות. ההתגוששות המתמשכת בתוככי המחנה הרפובליקני עשויה, למרות הכל, לגלוש ממש עד לפתחו של היכל הספורט של קליבלנד, שבו תתכנס ביולי ועידת המפלגה. באופן ספציפי, העובדה שלמרות הישגיו המרשימים של דונלד טראמפ, המועמד המוביל, במרבית מדינות העימות שלשום (ובמרכזם ניצחונו הגורף בפלורידה, שבה הנחיל תבוסה משפילה לסנאטור המקומי מרקו רוביו, וסתם בכך את הגולל על מועמדותו), הוא כשל בשדה הקרב של אוהיו, עלולה לפגוע בסיכויו להבטיח לעצמו את "המספר הזוכה" של 1,237 צירים. בה בשעה, נותר עדיין בזירה ג'ון קייסיק, שניצל את "יתרון הביתיות" שלו כמושל אוהיו כדי לגבור בה על איל הנדל"ן מניו יורק. בכך הבטיח את המשך המאבק הן עם טראמפ והן עם הסנאטור מטקסס טד קרוז.

על רקע זה של הפיכת המירוץ הרפובליקני לעימות תלת־ראשי חריף בין טראמפ, קרוז וקייסיק, נשאלת השאלה כיצד תיפול בפועל ההכרעה בהיכל ספורט זה בקיץ הקרוב. לפחות מבחינתם של כללי המשחק הקיימים היום במחנה הרפובליקני, התמונה אמורה להיות ברורה, שכן חוקת המפלגה קובעת במפורש שאם איש מבין שלושת הגלדיאטורים לא יגיע לרף הקולות הנדרש כדי להבטיח את ניצחונו, אזי ישוחררו צירי הוועידה ממחויבותם הראשונית למועמד שעבורו הצביעו בפריימריז. במקרה כזה עשוי להיפתח, לכאורה, חלון של הזדמנות עבור "מועמד מיעוט" שזכה למספר קטן יותר של נציגים במרוצת עונת הבחירות המקדימות בהשוואה לטראמפ, כדי לבנות "גוש חוסם" וכך לעקוף אותו בישורת האחרונה, במהלך הוועידה עצמה.

ואולם דא עקא, וחוקת המפלגה מאפשרת מקצה שיפורים זה רק למועמדים שהצליחו לזכות בניצחון בשמונה מדינות לפחות בתקופת הפריימריז. בהנחה שעקרונות אלה לא יבוטלו על ידי ועדת החוקה של המפלגה בקיץ הקרוב (ובשלב זה אין ודאות בכך), משמעותם העתידית היא אחת ויחידה: הדו־קרב הגורלי, העתיד להכריע בשאלה מי יוביל את המחנה הרפובליקני אל מול היריבה הדמוקרטית הצפויה הילארי קלינטון, יוכל להתקיים רק בין טראמפ לבין קרוז (בהנחה שיחצה את רף שמונה המדינות). במילים אחרות, במצב זה לא יוכל יקירו הנוכחי של ממסד המפלגה, ג'ון קייסיק, לזכות מן ההפקר - שכן ניצחונו שלשום במכורתו אוהיו היה הראשון, וייתכן שאף האחרון במערכה. עם זאת, לפחות חלק מתומכיו (היותר שמרנים) יוכלו לחבור לקרוז במהלך הוועידה, כחלק מן הניסיון ליצור גוש חוסם כנגד טראמפ.

אם אכן יתממש תסריט זה בפועל, ולקרב המכריע יתייצבו טראמפ וקרוז, ייתכן שעבור מנהיגות המפלגה יהיה הסנאטור מטקסס בבחינת הרע במיעוטו, והיא תפעיל את כל מנופי ההשפעה שלה בוועידה למען בחירתו של מועמד אוונגליסטי ושמרן למהדרין, ובלבד שלא יזכה בפרס הגדול טראמפ התוקפני והמתלהם, המונע על ידי דעות קדומות וטינה עמוקה כלפי קבוצות מיעוט. לא נותר אלא להמתין ולראות אם אכן תהפוך ועידת קליבלנד ל"וועידת מיקוח", העלולה להותיר את המפלגה הרפובליקנית משוסעת ומדממת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר