רגע לפני אפגניסטן 2

הודעתו של פוטין כי יחל להסיג את הכוחות הרוסיים מסוריה עוררה הפתעה ובעיקר חשדנות וחוסר אמון. אחרי הכל, הנוכחות הרוסית בסוריה מסתכמת בכמה עשרות מטוסים ובכמה ספינות מלחמה, ולפי ההבהרות המגיעות ממוסקבה חלקם יישארו בכלל בסוריה וכך גם יועצים לרוב, המנהלים בעבור בשאר את מלחמתו במורדים.

ובכלל, רבות מן ההודעות שיצאו ממוסקבה בנוגע למעורבותה הצבאית בסוריה היו רחוקות מן האמת. כך למשל הציגו הרוסים את הגעתם לסוריה כחלק מן המאבק בדאעש, אבל בפועל מיעטו לתקוף את הארגון והתמקדו במורדים שפעלו במערבה של סוריה ובאוכלוסייה התומכת בהם.

ובכל זאת, ולמרות הזהירות המתבקשת, להודעה של פוטין יש חשיבות. בעיקרו של דבר היא מצטרפת לשורה של מהלכים רוסיים קודמים, ובהם מאמץ משותף שעלה יפה של מוסקבה ושל וושינגטון להביא להפסקת אש בסוריה, ונוסף על כך, הפרחת בלוני ניסוי בדבר הפיכתה של סוריה למדינה פדרלית שבה יובטח אמנם המשך שלטונו של בשאר על חלק מן המדינה, אבל חלקים אחרים יינתנו למורדים המתונים המצויים בקשר עם ארה"ב.

בהודעתו התפאר פוטין בהישגי המעורבות של צבאו בסוריה, שעיקרם ייצוב והבטחת המשך שלטונו של בשאר לעת עתה בדמשק. העובדה שהמחיר היה הרס וחורבן שהמיטו הרוסים עם האיראנים ואנשי חיזבאללה על אותם חלקים בסוריה שבהם החזיקו המורדים, ודאי שאינה מדירה שינה מעיניו של הנשיא הרוסי.

בשורה התחתונה, הרוסים כשלו בניסיונם להכריע את המרד הסורי. למרות המהלומות שספגו, המורדים הסורים רחוקים מכניעה או מתבוסה. את זאת הבין כנראה פוטין, ולכן החליט לעצור רגע לפני שסוריה הופכת עבור הרוסים לאפגניסטן שנייה. וכך גם הצאר פוטין מגלה שלא כל בעיה אפשר לפתור בכוח, וכי גם לשליט כל יכול כמוהו יש מגבלות.