"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התקנת מצלמות בגנים - הצעה פופוליסטית

,עודכן

ילדי ישראל הם הסטארטאפ של המדינה והם האוצר הגדול ביותר שלנו. עלינו לשמור עליהם מכל משמר ולמצוא את הדרכים היעילות והאפקטיביות ביותר לעשות זאת.הצעת החוק להתקנת מצלמות בגני הילדים מעלה דילמה מורכבת ביותר: מחד אין חילוקי דעות לגבי הצורך להגן על הילדים ולגבי הצורך בשקיפות ומאידך, המצלמות הן לא הכלי הנכון במקרה הזה.המצלמות יכולות בדיעבד לתת מידע לגבי אירוע שכבר אירע, וגם שם תהיינה פרשנויות לכאן ולכאן- אך אם בכוונתנו למנוע אירועים כאלה ואחרים המצלמות אינן מתאימות.

זאת ועוד, רוב הגננות והמטפלות בגנים פועלות מתוך אהבה לילדים ותחושת שליחות ואסור לתת להם את התחושה שהן חשודות מלכתחילה. אם יאלצו אותן לעבוד לאורך כל ימות השנה תחת עיני המצלמות הרי שיש סיכון, שהספונטניות והרגשיות תיעלם, הגננות תהיינה עסוקות בעצמן במקום בילדים, העבודה תהפוך למלאכותית ומחושבת יותר ותפקיד הגננת ילך וישתנה לנגד עינינו ויהפוך ל"משחק מול מצלמה". הנזק בהתקנתן עלול להיות גדול מהתועלת.

הצעת החוק מעלה כמה תהיות: ראשית, מדוע נטפלים כל הזמן לגני הילדים הפרטיים? אם נבדוק את התפלגות המקרים שידוע לנו עליהם: רוב המקרים אירעו בתוך הבית עם האנשים הקרובים ביותר לילדים – אז נשים גם שם מצלמות?חלק מהמקרים קרו בגנים העירוניים – בהם יש גננת אחת על 35 ילדים וסייעות שעסוקות בעיקר בניקיון ובתחזוקת הגן – האם בכל הגנים העירוניים יכניסו מצלמות? ומה על הגנים בחינוך המיוחד - האם גם הם ירושתו במצלמות?

חלק מהמקרים אירעו במסגרות קטנות של 3-7 ילדים – האם גם מסגרות אלה יצוידו במצלמות? ומה עם מטפלות בבתים? אין לזה סוף והרי כל ילד חשוב. השלב הבא יהיה התקנת מצלמות בחדרי ניתוח, מרפאות פרטיות ועוד.שנית, מה יעשו עם כל החומרים המצולמים? מי ערב לנו שלא יעשו בהם שימוש לרעה בדרך כזו או אחרת וישתמשו בתמונות של ילדים לצרכים בלתי רצויים.

אם יעבור החוק, מי יממן את התקנת המצלמות ותחזוקת המערכת - המדינה? הגנים? או שוב ההורים, שכל העלויות מתגלגלות לפתחם בסופו של דבר? האם שוב יעלה יוקר המחיה? כמו כן איזה סעד יינתן לנפגעים מתוקף חוק פגיעה בחופש העיסוק, פגיעה בצנעת הפרט של הילדים והצוות, חדירה לפרטיות ועוד?

לדעתי יש לחוקק קודם כל חובת הפעלת מסגרת לפעוטות עם שני עובדים לפחות, אשר יהיו מודעים לחובת הדיווח החלה עליהם. יש לקדם את חוק הפיקוח על מעונות יום – אשר ייתן מענה בכל התחומים כולל הכשרה, פיקוח ובקרה. להפעיל הדרכה בתוך הגנים על בסיס שבועי או דו-שבועי ואם צריך אפילו יותר מכך. ההדרכה בשטח, הביקורת, ועצם הידיעה שעלולים בכל רגע להיכנס לגן – זה יעשה עבודה טובה יותר מהמצלמות. ההדרכה הינה קריטית לשם שיפור העבודה ולהשגת המטרות.

ניתן גם לחייב התקנת קודן בשער הכניסה לכל גן. בעלות קטנה אפשר לייצר להורים שקיפות ויכולת להיכנס בהפתעה לגן בכל זמן נתון. לסיכום: זה הזמן להפוך את פירמידת התקציבים ולהשקיע יותר בגיל הרך. להשקיע בהדרכה, בבקרה ובפיקוח. ולדאוג לכך שכל ילד יזכה להגנה כבר מגיל הלידה. זו הדרך הנכונה להשיג את המטרות ולבצע את המשימות הנעלות העומדות לפתחנו.

הכותבת היא מומחית לחינוך בגיל הרך ויו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר