הפריימריז הכי מטורפים

לא ברור אם התגייסות חלק מהממסד הרפובליקני נגד מועמדותו של דונלד טראמפ הביאה לניצחונות של טד קרוז בקנזס ובמיין. קנזס היא מדינה לבנה מאוד ושמרנית, שבה קרוז היה צפוי לנצח, ומדינת מיין בצפון־מזרח היא לא בדיוק המקום שבו היה טראמפ אמור לנצח (למרות הישגיו המפתיעים בניו המפשייר ובמסצ'וסטס). מיין היא דווקא טריטוריה שתפורה על רוביו. נוסף על כך, בניגוד למצב הקיים במדינות דוגמת ניו המפשייר, המפלגה הרפובליקנית במיין ובקנזס לא מאפשרת לעצמאיים ולדמוקרטים להצביע בבחירות המקדימות של המפלגה. בחירות סגורות כאלה משחקות לטובת קרוז. אבל ה"סופר סאטרדיי" לימד אותנו שלושה דברים חשובים.

ראשית, טד קרוז, ולא מרקו רוביו, נתפס היום כאלטרנטיבה לטראמפ, גם אם טרם נערכו הבחירות בפלורידה. הסנאטור מטקסס ניצח עד עתה כבר בשש מדינות, ואילו רוביו - מועמד הממסד - ניצח רק בקוקוסים של מינסוטה ואמש בפורטו ריקו הקטנה. על פי חוקי המפלגה הרפובליקנית, רק מי שגרף את רוב הצירים לפחות בשמונה מדינות רשאי להפוך למועמד לנשיאות. הפריימריז עוברים מהדרום לאזורים היותר נוחים לרוביו, אבל הוא נתפס כלוזר.

שנית, המירוץ רחוק מלהיות סגור. מספר הצירים והפער בין טראמפ לקרוז רק מוכיחים עד כמה אנחנו רחוקים מ־1,237 הצירים הנחוצים למנצח. לפי חישובי אי.פי, לטראמפ היו נכון לאתמול 382 צירים, לקרוז 300 ולרוביו 128. כעת אנחנו עוברים למדינות דוגמת מיסיסיפי, צפון קרוליינה, פלורידה, אוהיו, מיזורי, מישיגן ואילינוי. טראמפ מוביל בכולן.

דבר שלישי: במחנה הדמוקרטי ניצח סנדרס בשתי מדינות בשבת, ואילו קלינטון רק בלואיזיאנה - עדות עד כמה היא לא מלהיבה את הדמוקרטים. יכול מאוד להיות שכל מה שראינו עד עכשיו זה כלום, רק המתאבן. תארו לכם שהילארי תמצא עצמה עם כתב אישום ביוני (פרשת האי־מיילים), הרפובליקנים יתפרו מועמד אחר, ובכלל נמצא עצמנו עם שני מועמדים אחרים.

מטורפים הפריימריז האלה. ננסי רייגן הלכה אתמול לעולמה והזכירה לנו כי "היו זמנים באמריקה".