התקיפה בקלנדיה: שתי תרבויות מנוגדות

הלינץ' שכמעט בוצע על ידי המון פלשתיני זועם בשני חיילי צה"ל שנכנסו בטעות למחנה הפליטים קלנדיה, המחיש שוב עד כמה מנוגדות שתי התרבויות - זו הישראלית מחד, וזו הערבית-פלשתינית מאידך.

הטענות, לפיהן התקיפה בוצעה בוצעה בשל היותם של הישראלים שנכנסו לתוך המחנה חיילים, וכי מדובר בהתנגדות לסמלי "כיבוש", הן טענות סרק. בעבר, באותו מחנה פליטים בדיוק, נכנסו בטעות אזרחים ישראלים, ללא מדים ונשק, וחולצו בפעילות מהירה של צה"ל, לפני שההמון שהקיף אותם ויידה לעברם אבנים, הצליח לבצע בהם את זממו.

גם הטענה לפיה מחנה הפליטים קלדניה לא משקף את הרוח של הרחוב הפלשתיני, בשל העובדה כי למנגנוני הביטחון הפלשתיניים אין דריסת רגל בשטח זה וכי מדובר באזור עני וסורר, אינה מתיישבת עם המציאות. בעבר קרו לא מעט מקרים שחיילים ואזרחים שנכנסו לשטחים אחרים, מסודרים יותר - בשליטת הרשות הפלשתינית - ניצלו מהתקפה של המון זועם, בין אם על ידי תושב יוצא דופן, על ידי צה"ל, או על ידי מנגנוני הביטחון עצמם, שמודעים להשלכות שהיו מגיעות מצד ישראל, אם לא היו פועלים להגנת האזרחים הישראלים.

הבעיה, אם כן, אינה בשליטה הישראלית בשטחים אלו - שכן לישראל אין חלק משמעותי בניהולם, ואף לא בסממנים המזוהים עם שליטה כזו. היא גם אינה נובעת משטח זה או אחר שנמצא או לא נמצא בשליטת הרשות.

הבעיה נובעת, בראש ובראשונה, ממניעים דתיים אסלאמיים שורשיים וראיית הפלשתינים את העם היהודי, וממילא את מדינת ישראל, כאויב דמוני שיש להיפרע ממנו בכל הזדמנות.

לא פעם עולות טענות בתקשורת העולמית והישראלית, לפיהן ישראל היא מדינת אפרטהייד גזענית, המפלה ומתנכלת לפלשתינים. האמת הפוכה. בזמן שמדינת ישראל מאפשרת לעשרות אלפי פלשתינים לעבוד בשטחה, לקבל משכורות גבוהות יחסית ואף תנאים סוציאליים, וליהנות מגישה חופשית ובטוחה לתנועה במדינת ישראל (מתי הותקף ברחובות ישראל פלשתיני, רק בשל היותו פלשתיני?), טעות אחת קטנה מצד ישראלים שנכנסים לשטח פלשתיני, עלולה וכמעט בטוח שתסתיים באסון רב שייצא לפועל על ידי אספסוף זועם.

מציאות זו משקפת, אפוא, שתי תרבויות ממסדיות ודתיות מנוגדות לחלוטין. האחת מקדשת את החיים, השגשוג, הקדמה והסבלנות, בעוד השנייה מקדשת את המוות, ההרס והשנאה. ברי כל יש יוצאים מן הכלל בחברה הפלשתינית, אך לא ניתן להתעלם מכך שההנהגה הפלשתינית היא זו שמחלחלת מלמעלה את ההסתה ואת הדמוניזציה ליהודים ולישראל, בעזרת תעמולה תקשורתית, חינוכית, דתית ותרבותית, כך שאלו הם הטון והקו המובילים את השיח וההתנהגות בחברה זו. בבחינה זו, ניסיון הלינץ' בקלדניה אינו צריך להפתיע אף אחד, והתירוצים השונים להתנהגות זו המועלים בכל תקרית חדשה, מתנפצים אל מול סלעי המציאות.