שר החוץ הצרפתי הפורש, לוראן פביוס, האשים את הנשיא אובאמה כי בכך שנמנע מלהפציץ את כוחותיו של הנשיא אסד אחרי שזה חצה את "הקו האדום" בעניין הנשק הכימי, הכשיל לא רק את סוריה אלא את העולם כולו. השר לשעבר הוסיף שמ"אי הבהירויות המסוכנות" של "הנווט הראשי" של המחנה המערבי (אובאמה) נובעים כל המשברים שבמזרח התיכון, באוקראינה, בקרים ועוד.
קינטורים אינם תופעה נדירה אף בין בעלות ברית קרובות, אך דומה שהדברים הבוטים של פביוס נגד אובאמה קבעו תקן חדש. אמנם פביוס כבר לא מכהן בתפקיד מדיני, אך יש להניח שדבריו שיקפו נאמנה את דעתו של ממסד מדיניות החוץ הצרפתי כולו, ואולי אף של גורמים נוספים במחנה המערבי. בשבוע שעבר הגדיר שבועון בריטי יוקרתי את מדיניות אובאמה בסוריה, זו המבוססת על התקווה שאסד יסתלק מהשלטון מבלי שיינקטו אמצעים שיאלצו אותו לעשות כך, כ"עלובה". למען האיזון, הביקורת על ארה"ב איננה מתמצית רק בנשיא אובאמה; דוויד קילקולן, קצין וחוקר אוסטרלי ששימש בזמנו יועצו המדיני הראשי של הגנרל פטריאוס, המפקד האמריקני העליון בעיראק, כותב בספרו "שנת הדם - המדינה האיסלאמית וכישלון המלחמה בטרור" כי החלטתו של הנשיא בוש לפלוש לעיראק ב־2003 היתה ה"פאשלה" האסטרטגית הגדולה ביותר מאז שהיטלר תקף את רוסיה, אך מוסיף ש"הטעויות של אובאמה בעיראק ובסוריה" ו"חוסר היוזמה הקטסטרופלי" של אמריקה היו "אסון אסטרטגי" וגורם ראשי בהקמתו של דאעש.
כאמור, הביקורת בצרפת היא הנוקבת ביותר ופרנסוא הזבורג, מומחה מוכר ומוערך למדיניות חוץ שגם ביקר לאחרונה בישראל, משווה את ההתנהלות האמריקנית לגבי סוריה לצעדים המוטעים של הממלכה האוסטרו־הונגרית שהביאו למלחמת העולם הראשונה. הגם שהיומרה הצרפתית למעמד של מעצמת־על - ובפרט בלבנט (סוריה ולבנון) שהיא טוענת לגביו זיקה מיוחדת - בוודאי משחקת תפקיד בהתבטאויות החריפות של פביוס ושל הזבורג, אפשר גם לראות בהן אכזבה מכך שארה"ב ויתרה לכאורה על מנהיגות העולם החופשי, ודווקא בתקופה שגורמים עוינים מגבירים את המאמצים להתנכל לו ולערכיו.
גם ישראל שותפה לדאגה לגבי היבטים שונים במדיניות האמריקנית באזורנו, ובפרט בהקשר האיראני, אך היא איננה יכולה להתבשם יתר על המידה מהדברים הבוטים שמושמעים, והיוזמות האירופיות השונות, לרבות אלה של פביוס בנושא הפלשתיני, הן סיבה מספקת לכך. ברם, דבריו של הזבורג ש"הנשיא הבא של ארה"ב יצטרך להוכיח כבר בתחילת דרכו, ובנסיבות שבוודאי תהיינה בלתי נוחות מבחינתו, שהכשל בסוריה היה של אובאמה ולא של אמריקה", עשויים להיות משמעותיים גם לגבינו.
ובהקשר לבחירות בארה"ב: קיים בדרך כלל פער בין דברים שנאמרים לפני בחירות ואחריהן, אולם בעוד הילארי קלינטון, המועמדת הכמעט ודאית של הדמוקרטים, וכן הסנאטורים רוביו וקרוז בצד הרפובליקני, אכן מודעים לחשיבותו של התפקיד הבינלאומי של אמריקה - דונלד טראמפ, המועמד המוביל כרגע במחנה הרפובליקני, לפחות על פי כמה מהתבטאויותיו, מפגין נטיות שיכולות להתפרש כבדלניות, אולי אף יותר מאלה של הנשיא אובאמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו