"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו לא מתגונן, יוצא למתקפה

,עודכן

המשפט המפורסם של הנרי קיסינג'ר, שמרבים לצטט כאן, הוא שלישראל אין בכלל מדיניות חוץ. הכל מדיניות פנים. המשפט מתייחס להתנהלות השלטון, אך אחרי ההופעה המשותפת שקיימו אתמול יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, נראה שהוא מתאים גם לאופוזיציה, כשזאת עוסקת במדיניות החוץ.

בסיבוב הקודם לפיד חבר לנפתלי בנט, בברית אחים שלא היתה משכנעת כטבעית ובסוף הוצגה כהסכם של אינטרסים. אתמול היה ברור מהרגע הראשון כי זוהי ברית של אינטרסים, או ליתר דיוק, ברית של אינטרס ברור אחד: לייצר חזית אחידה נגד רה"מ בנימין נתניהו.

הכנס שזימנו לפיד וליברמן עסק במצבו של משרד החוץ ובמצבה של מדיניות החוץ של ישראל. באשר למצב משרד החוץ, עיקר התלונות הן כי סמכויות רבות של אגפיו - לרבות המאבק בחרמות, היחסים עם הפלשתינים, היחסים עם האמריקנים והדיפלומטיה מול הגרעין האיראני - פוזרו בין משרדים אחרים, ובהם משרד האסטרטגיה ומשרד התפוצות, ביזור שנובע מהשינויים המדיניים באזור, מיחסי הכוחות הפוליטיים ומשינויים מבניים במערכת, ובכלל זה עליית קרנה של המועצה לביטחון לאומי כגוף מתכלל ומייעץ.

לגבי מצבה המדיני של ישראל, נתניהו מבקש לעשות את ההפרדה בין הממסד של הארגונים הבינלאומיים, כגון האו"ם, האיחוד האירופי ומועצת אפריקה

וההחלטות שמתקבלות בהם נגד האינטרס הישראלי, לבין היחסים של ישראל עם המדינות השונות, שהם קשרים שעוסקים במהות, בסיוע ביטחוני ומודיעיני, בחקלאות, בסייבר, בטכנולוגיה, בעתיד, באינטרסים משותפים ובבריתות מול הרשע הברור.

מצד אחד, ברור לנתניהו כי ייקח זמן לשנות את המאזן הבינלאומי. מצד שני, חשובה יותר ההשקעה בשיתופי פעולה הדוקים עם מדינות ערב מתונות, שיתוף פעולה רחב עם מדינות באירופה, קשר חזק עם ארה"ב ועם רוסיה, וסין ויפן והודו, וידידות עם קנדה ואוסטרליה ושורה של מדינות באפריקה. התמיכה בארה"ב בישראל עולה והתמיכה בכל הסקרים של גאלופ מבהירה זאת שנה אחר שנה.

קל לזרוק רפש, קשה הרבה יותר לנקות אחר כך, מסבירים בסביבת נתניהו. ליברמן היה שר חוץ שמבעיר תבערות, ויאיר לפיד הוא שר חוץ מטעם עצמו, שמנסה לבנות את עצמו כיו"ר אופוזיציה. מכאן גם התגובה הקשה של נתניהו אתמול בכנסת נגדם. אני עושה, הוא אומר, הם מדברים. בשעה שהם מדברים על בידוד מדיני, אצלי לוח הפגישות גדוש ביקורים מרחבי העולם. העולם מתקדם; לא כולם רואים את המציאות כפי שהיא באותו הקצב, אבל בסוף גם הם יבינו, מאמין נתניהו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שלמה צזנה

שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", בן 37 מירושלים, בוגר בית הספר לתקשורת "כותרת", עיתונאי משנת 1994, אשר מילא שורה של תפקידים ככתב וכעורך. מתוכם, 9 שנים ככתב העיתון "מעריב", שם פרסם באופן יומיומי ידיעות בעמודי החדשות וכן כתבות במגזין היומי, תחקירים ומאמרים במוספי השבת. אחרי שורה של תפקידי עריכה בכלי תקשורת שונים, הצטרף ל"ישראל היום" בסיקור המערכת המדינית בישראל, מערך החוץ וההסברה ומהלכיו של ראש הממשלה ושריו.

כדאילהכיר