אחרי שבוע חם בצורה בלתי רגילה מגיעה מערכת חורפית קצרה וממוקדת, שחוזה גשם ושיטפונות. השיח ברשת החברתית משפיע על אנשים וקורא להם לעצור את שגרת החיים ולצאת למדבר ולחזות בתופעת הטבע המיוחדת והמרהיבה.
יש משהו בעוצמה הזו, המנקזת כמויות בלתי נתפשות של מים בערוצי נחלים יבשים, שגורמת לריגוש ולהתלהבות. תחזיות מזג האוויר מניעות מאות מטיילים מכל רחבי הארץ לאגני הניקוז של הנחלים כדי לצפות בפלא טבע זה. רובם חוזרים הביתה עם חוויה בלתי נשכחת אבל חלקם מעמיד את עצמו ולעיתים גם את משפחתו בסיכון מיותר. במקרה הטוב זה מסתיים במבצע חילוץ, במקרה הרע, זה מסתיים באירוע טראומתי.
ההגעה לאגני הניקוז ממרכז הארץ עלולה לגרום לטשטוש חושים: מזג האוויר הבהיר, השמיים המעוננים חלקית והשמש שמציצה מבעד לעננים נוטעים בנו תחושת נינוחות. הפסיכולוגיה עובדת כאן שעות נוספות ומורידה את סף הדריכות, "הרי אני באמצע המדבר הצחיח, השמש מחייכת אלי, אז מאיפה לעזאזל יגיעו המים?", ומכאן מתחילות הטעויות שבעקבותיהן מוזעקים צוותי החילוץ המתנדבים.
לכל נחל בעולם יש אגן ניקוז, אותו מרחב שכל טיפת גשם שתרד בו תזרום לבסוף במורד הנחל. מכת גשם חזקה, המכונה בפי החזאים "שבר ענן", עשויה לגרום לשיטפון בזק ולזרימה מהירה ולא צפויה של הנחל. אגני הניקוז של הנחלים צין, נקרות ופארן נפרשים על פני עשרות קילומטרים וכשהגשם יורד בסיני, מצפה רמון, שדה בוקר, ירוחם או דימונה, הוא מגיע אלינו לערבה. בעוצמה.
שיטפון הוא מחזה נפלא ושווה צפייה, רק חשוב לעשות זאת ממקום בטוח ובטח שלא בצמוד לגדת הנחל. בדרך כלל הוא מגיע בגלים. הגל הראשון מחייך, מהוסס ומושך, ואז מגיע הגל השני, הגל העוצמתי, זה שסוחף בדרכו הכל: סלעים, בעלי חיים, רכבים ולעיתים גם מוקשים ישנים.
ממש לא כדאי לנסות ולחצות שיטפון. לא על הכביש הראשי ולא בדרך עפר, לא ברכב ולא ברגל. השילוב בין עוצמת זרימה חזקה, גובה משתנה של פני המים ועכירות המים מהווה סכנה מוחשית, כבר ראינו משאיות, ג'יפים ורכבי שטח עצומים שהנחל הפך, סחף ושיחק איתם כאילו היו קליפת אגוז. אני יכול להבטיח לכם שאין לנו, אנשי החילוץ, שום סיפוק מלראות אנשים שמתיישבים על גג רכב שנסחף בזרם, כשעל פניהם ניתן לחוש בלחץ ובפחד.
כדאי ליחס רצינות מרבית להתרעות על שיטפונות, לא להיכנס לנחלים וגם לא לנסות לסמוך על המזל ולהספיק עוד קילומטר או שניים של טיול בנחל. לעיתים, כשאין אפשרות לצאת ממסלול הטיול, מומלץ לחפש את הנקודה הכי גבוהה ולחנות בה. אם אתם מטיילים בקבוצה, חשוב לוודא שכולם נמצאים ואין נתקים בין חברי הקבוצה, ולהזעיק את צוותי החילוץ באמצעות חיוג למוקד 100.
בצד השני של הטלפון, אחרי שהוא מגיע למוקד 100, נמצא מפקד יחידת החילוץ שצריך לעבד תמונת מצב על בסיס רסיסי המידע שמגיעים ולקבל החלטות בתנאי לחץ ואי ודאות. טיב המידע שמגיע עשוי לעזור בהחלטה כמה מתנדבים לזמן ואילו אמצעים להפעיל אבל לצד זאת, תנאי המדבר, מזג האוויר והקליטה הסלולארית הבעייתית תמיד יקשו על מבצע החילוץ.
יחידת החילוץ ערבה של המחוז הדרומי, מונה כ-90 מתנדבים שמוכנים לעצור את שגרת חייהם כדי לצאת לשטח ולהציל חיים. אנו נערכים כל השנה לכל תרחיש ונעשה הכל כדי להחזיר אתכם חיים, שלמים ובריאים אבל אם אתם רוצים להגיע לכאן ולראות את השיטפון הצפוי, תשתדלו ליהנות ממנו בצורה בטוחה ואחראית ולא להפעיל אותנו.
הכותב הוא מפקד יחידת החילוץ ערבה ומרצה לקבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
