אל תרוקנו את הצבא מתוכן יהודי

מאז הקמת צה"ל לא העז איש לקום על תורת ישראל, עד עתה, כאשר באבחת חרב חדה, עטופה בעלי תאנה וזית, הוחלט להעביר את ענף "תודעה יהודית" מהרבנות הראשית בצה"ל. אני מבקש לדחות בתוקף את טענת הכפילות העומדת ביסוד החיבור שבין ענף תודעה יהודית של הרבנות הצבאית לבין ענף זהות יהודית־ישראלית של חיל החינוך, שכן שני הגופים הללו שונים במהותם ובמקורות יניקתם. בעוד עוסקת הרבנות הצבאית בהעצמת רוח החייל ושואבת את מקורותיה מתורת ישראל, ממסורת אבות, ממורשת ישראל, הרי החינוך מקרין ממקורות כלליים, פלורליסטיים, אוניברסליים, עכשוויים "מתקדמים".

שני ה"מאכלים" הללו מוצעים למפקד ולחייליו והם הבוחרים הבלעדיים של הראוי להם באותה נקודת זמן. עם זאת, יש והם שונים, קוטביים ואף הופכיים. לתדהמתי, עוד טרם יבשה הדיו על החלטת הרמטכ"ל וכבר יצאו "רצים דחופים" במצוות ראש אכ"א והמגמה כבר מורגשת בצה"ל. רוח גבית מנשבת ולצערי גם ממנפת את רעיונו של ראש אכ"א, והיא מלעיטה ומלהיטה ומפיחה אש זרה בגחלי הרתמים שזרע. הרוח הזו מגביהה למחוזות נוספים תוך שהיא שורפת בדרכה את הסטטוס קוו הקיים מאז קיומו של הצבא.

אודה ולא אבוש, ייתכן אמנם שבפעילות אחת, אחת מני אלף, מעדנו ובשוגג. אבל כיצד זה ייתכן שהאחד הפך לאלף והשניים לרבבה? האם בשל כך נעקור נטוע? נשפוך את התינוק עם המים? כך היינו נוהגים גם בחילות אחרים? אם נמשיך להוציא חלילה את הא' מן האמת, מה שיישאר בידינו הוא "מת". ואם נוציא את המהות ואת הנשמה ואף את העיקר מענף תודעה יהודית, אז ברור לי כשמש שלא תיוותר עוד רבנות צבאית.

ראשי הצבא, הגזמתם! נגעתם בקרנות המזבח ואתם שואלים על מה כל הרעש ומה בסך הכל עשינו, הרי רק העברנו את "בית המקדש" שלכם ממקום אחד למשנהו. אבל הרק הזה הפך לריק, ורוקן מכל תוכן את מסורת ישראל בת 3,500 שנה.

אני קורא לרמטכ"ל ולשר הביטחון, מעומק חדרי לבבי, "אנא, אל תשלחו ידיכם אל הנער", אל הענף שמחובר לעץ הדעת ולעץ החיים, משום שהענף הזה הוא נשמת אפה של הרבנות הצבאית. אני מציע לרבצ"ר המסור והממלכתי, תא"ל הרב רפי פרץ, להניח את הענף בשלמותו בחיקו החם והאוהב של ראש אכ"א/קח"ר (קצין חינוך ראשי), אבל לא בהובלה או בשותפות, כי אם במתנה גמורה ושלמה. מאחר שהמציאות החדשה שנכפתה איננה עוד "תודעה יהודית" אלא ענף מעורב אשר אין לו תועלת ותכלית, שיהרוס את הסטטוס קוו והמסורת בצה"ל. אנחנו, בניה ובוניה של הרבנות הצבאית, נמתין בסבלנות להיקרא שוב לדגל, איננו מפחדים מדרך ארוכה. "תנעם לנו האמת, גם אם נפסיד בה, יותר מן השקר, גם אם נראה שנרוויח ממנו" (הרמב"ם). "דעת רבים ואמת, אמת עדיפה" (ר' מנחם מנדל מקוצק).

הכותב הוא תא"ל (מיל') ורב צבאי לשעבר