"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חובתנו לקורבנות: העמדת הנאצים לדין

,עודכן

מאז שנת 2001 הרשיעה גרמניה בסך הכל ששה נאשמים בפשעי הנאצים. השנה, לעומת זאת, ייתכן שיישבר השיא לאחר שהפרקליטות בגרמניה כבר קבעה שארבעה גרמנים (שלושה גברים ואישה אחת) ששירתו במחנה המוות אושוויץ־בירקנאו יועמדו לדין ב־2016. מה פשר הפרץ הפתאומי הזה של העמדות לדין בגרמניה, כשאנחנו כבר יותר מ־70 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה וכל הנאשמים הם מעל גיל 90?

השינוי הדרמטי שחל בגרמניה במדיניות העמדת פושעים נאצים לדין קשור לג'ון איוואן דמיאניוק, שגורש מישראל לאחר שנתגלה שאיננו "איוואן האיום" מטרבלינקה, אלא "רק" זקיף אס.אס חמוש ששירת במחנה המוות סוביבור. לאחר גירושו לארה"ב הצליח דמיאניוק להחזיר לעצמו את אזרחותו האמריקנית, אך האמריקנים היו נחושים לסלקו והצליחו לשלול שוב את אזרחותו ולהשיג צו גירוש נגדו. עם זאת, הם לא מצאו שום מדינה בעולם שהסכימה לבקש את הסגרתו. המדינה היחידה שהיה סיכוי שתבקש את הסגרתו היתה גרמניה, אך לא היו עדים חיים שיכלו להעיד שדמיאניוק ביצע פשע ספציפי נגד קורבן ספציפי ממניעים של שנאה גזענית (ההגדרה שהיתה אז הרף להעמדה לדין בגרמניה). ארה"ב התאמצה לשכנע - וגם מרכז ויזנטל עודד - את הגרמנים לשנות את מדיניותם והתוצאה היתה אכן דרמטית. שני תובעים מהמשרד הגרמני הראשי לחקירת פשעי הנאצים, קירסן גוטצה ותומאס וולטר, הגו נוסחה שתאפשר את העמדתו לדין של דמיאניוק בגרמניה ותגדיל בצורה משמעותית את יכולתם של הגרמנים להרשיע משתפי פעולה רבים שעד כה לא הצליחו להעמידם לדין.

לפי השיטה החדשה, אפשר להרשיע את כל מי ששירת בששת מחנות המוות וכן בעוצבות המבצע A, B, C ו־D שפעלו בשטחי בריה"מ. ההיגיון מאחורי השיטה הוא שכל מי ששירת באותן המסגרות תרם לביצוע הפתרון הסופי, ולכן אשם לפחות ב"סיוע לרצח" - עבירה שהעונש עליה הוא חמש שנות מאסר.

המבחן הראשון של המדיניות החדשה היה משפטו של דמיאניוק, שהסתיים בהרשעתו בסיוע לרצח במאי 2011 וסלל את הדרך לחיפוש נרחב אחרי כל מי ששירת במחנה מוות או בעוצבות המבצע - חיפוש שהוביל לאיתור כ־70 איש מאושוויץ וממיידנק. בינתיים הורשע גם אוסקר גרונינג, שגנב את כספי האסירים באושוויץ, ולאחרונה נתבשרנו ששמונה מבין אנשי עוצבות המבצע שאותרו גם נמצאים בחיים, כך שייתכן שמספר הנאשמים שיועמדו לדין יהיה משמעותי.

יגידו הציניקנים שמאוחר מדי, אך כל קורטוב של צדק שיושג עדיף על התעלמות מהאחראים לפשעי השואה, ואפילו הקטנים שבהם. זוהי חובתנו כלפי הקורבנות, ונעשה הכל כדי למלא אותה בנאמנות ובדבקות.

הכותב הוא ראש מכון ויזנטל ישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר