"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מבחן קשה וחשוב לדמוקרטיה

,עודכן

פרשת פגישתם של חברי הכנסת מבל"ד עם הוריהם של מפגעים שגופותיהם לא הועברו לרשות הפלשתינית היא מבחן לעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית וליכולת ההכלה שלה. אם המפגש הזה יצליח להוציא מן החברה הישראלית את המרע, ולהביא להעברת חוקים שיאפשרו לח"כים להשעות את עמיתיהם שהכעיסו אותם מאוד, נעניק פרס לכל מי שמציב סימן שאלה על מידת הדמוקרטיה בישראל. זהו רגע שבו עלינו לנשום עמוק ולשאול את עצמנו אם הנזק איננו עלול להיות הרבה יותר חמור מן התועלת (אם יש בכלל תועלת במהלך הזה).

ראיתי את תוצאות הסקר שפורסמו אתמול בעיתון זה בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת, שלפיהן 57 אחוזים מהציבור מוכנים לסלק את שלושת הח"כים מהכנסת. אני מניח כי גם אילו השאלה היתה לגבי סילוק הערבים מישראל, היתה מתקבלת תשובה בלתי מחמיאה לסובלנות היהודית. כאשר שואלים שאלות בנושאים כגון מתן עונש מוות למחבלים, צמצום זכויות מיעוטים ונטילת האזרחות ממי שאינו מוכן להישבע לציונות - התשובות ידועות מראש. אבל אנו חיים במשטר של נציגים, ותפקיד הנציג הוא לשקול את כל המרכיבים, לשאול את עצמו שאלות נוספות באשר לערכים היהודיים, היחס לגר, המשפט הבינלאומי ומעמדה של ישראל בעולם, ולא לתת לכעס להפוך למנחה היחיד שלו. אין דבר יותר פופולרי מאשר להעניש מיעוטים ונציגיהם, אבל כדאי לזכור כי אנו העם ששילם את המחיר הגבוה ביותר על הפופוליזם הזה.

יש לכנסת כלים לטפל בחברי כנסת העוברים עבירות קשות. חסינות חברי הכנסת, שנקבעה בעת של בין השמשות, ואשר בה האופוזיציה של מפ"ם ו"חירות" הצליחה לקבוע חקיקה שהעניקה לחברי הכנסת חסינות מופרזת, רזתה מאוד במשך השנים. אין צורך אמיתי בה כדי לטפל בחשד להסתה. במקרה המיוחד שלפנינו, מדובר בפגישה שלא נועדה לפרסום, ולא היה בה עידוד גלוי למעשי טרור, גם אם היא מכעיסה ומעצבנת. זה בוודאי איננו אירוע היכול להצדיק חקיקה הפוגעת במרקם הדמוקרטי העדין של החברה הישראלית, ובתחושה שהדמוקרטיה שלנו מתכרסמת והולכת באמצעות חקיקה ונורמות שלא אפיינו בעבר את ישראל, לא תחת שלטון שמאל ולא תחת שלטון ימין.

מי שמתנאה ללא הרף בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון צריך להיות זהיר במיוחד כאשר הוא מעורב בחקיקה אשר יש בה להגביל את חופש פעולתם של חברי כנסת. לא רק משום שדמוקרטיה אמיתית היא מימוש דבריו של וולטר על הנכונות למות למען האפשרות של יריביך הפוליטיים להביע את דעתם, אלא גם משום שישראל היא חלק מן העולם המפותח, המערבי והדמוקרטי, ואסור לה להשוות את עצמה למדינות שהחופש הוא מהן והלאה. זהו פרס מיותר ליריבינו בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר