פרשת פגישתם של חברי הכנסת מבל"ד עם הוריהם של מפגעים שגופותיהם לא הועברו לרשות הפלשתינית היא מבחן לעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית וליכולת ההכלה שלה. אם המפגש הזה יצליח להוציא מן החברה הישראלית את המרע, ולהביא להעברת חוקים שיאפשרו לח"כים להשעות את עמיתיהם שהכעיסו אותם מאוד, נעניק פרס לכל מי שמציב סימן שאלה על מידת הדמוקרטיה בישראל. זהו רגע שבו עלינו לנשום עמוק ולשאול את עצמנו אם הנזק איננו עלול להיות הרבה יותר חמור מן התועלת (אם יש בכלל תועלת במהלך הזה).
ראיתי את תוצאות הסקר שפורסמו אתמול בעיתון זה בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת, שלפיהן 57 אחוזים מהציבור מוכנים לסלק את שלושת הח"כים מהכנסת. אני מניח כי גם אילו השאלה היתה לגבי סילוק הערבים מישראל, היתה מתקבלת תשובה בלתי מחמיאה לסובלנות היהודית. כאשר שואלים שאלות בנושאים כגון מתן עונש מוות למחבלים, צמצום זכויות מיעוטים ונטילת האזרחות ממי שאינו מוכן להישבע לציונות - התשובות ידועות מראש. אבל אנו חיים במשטר של נציגים, ותפקיד הנציג הוא לשקול את כל המרכיבים, לשאול את עצמו שאלות נוספות באשר לערכים היהודיים, היחס לגר, המשפט הבינלאומי ומעמדה של ישראל בעולם, ולא לתת לכעס להפוך למנחה היחיד שלו. אין דבר יותר פופולרי מאשר להעניש מיעוטים ונציגיהם, אבל כדאי לזכור כי אנו העם ששילם את המחיר הגבוה ביותר על הפופוליזם הזה.
יש לכנסת כלים לטפל בחברי כנסת העוברים עבירות קשות. חסינות חברי הכנסת, שנקבעה בעת של בין השמשות, ואשר בה האופוזיציה של מפ"ם ו"חירות" הצליחה לקבוע חקיקה שהעניקה לחברי הכנסת חסינות מופרזת, רזתה מאוד במשך השנים. אין צורך אמיתי בה כדי לטפל בחשד להסתה. במקרה המיוחד שלפנינו, מדובר בפגישה שלא נועדה לפרסום, ולא היה בה עידוד גלוי למעשי טרור, גם אם היא מכעיסה ומעצבנת. זה בוודאי איננו אירוע היכול להצדיק חקיקה הפוגעת במרקם הדמוקרטי העדין של החברה הישראלית, ובתחושה שהדמוקרטיה שלנו מתכרסמת והולכת באמצעות חקיקה ונורמות שלא אפיינו בעבר את ישראל, לא תחת שלטון שמאל ולא תחת שלטון ימין.
מי שמתנאה ללא הרף בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון צריך להיות זהיר במיוחד כאשר הוא מעורב בחקיקה אשר יש בה להגביל את חופש פעולתם של חברי כנסת. לא רק משום שדמוקרטיה אמיתית היא מימוש דבריו של וולטר על הנכונות למות למען האפשרות של יריביך הפוליטיים להביע את דעתם, אלא גם משום שישראל היא חלק מן העולם המפותח, המערבי והדמוקרטי, ואסור לה להשוות את עצמה למדינות שהחופש הוא מהן והלאה. זהו פרס מיותר ליריבינו בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו