משחקים לשעת לילה מאוחרת

רק לפני שבועות ספורים, כשמינהלת הליגה חתמה עם צ'רלטון על הסכם השידורים החדש, כתב שרון קינן כאן במדור שהכסף הגדול שיגיע לקבוצות מהזכיין יקטין עד למינימום את התלות שלהן בטוטו ובגופים ציבוריים אחרים. אבל אליה וקוץ בה. הספורט הישראלי, על כל ענפיו, משתעבד באופן טוטאלי לצרכים ולאינטרסים של ערוצי הטלוויזיה.

רוצים הוכחה? קבלו את יום חמישי הקרוב. הפועל ראשל"צ מארחת את מכבי ת"א בשמינית גמר גביע המדינה. משחק שאמור להיות חגיגה לאוהדים, שלא לומר אפשרות לילדים ליהנות ממשחק. הצחקתם את פרנסי הכדורגל שלנו ואת ערוץ הספורט. שריקת הפתיחה למשחק תהיה ב־21:00. גם אם לא תהיה הארכה, לפני 23:30 שום ילד לא יהיה עדיין מתחת לשמיכה. משימה בלתי אפשרית לילדים שאמורים להגיע למחרת בבוקר בזמן לבית הספר ולגן.

מי ששואל את עצמו מדוע המשחק היחיד בשלב שמינית הגמר ביום חמישי מתחיל כל כך מאוחר, שיסתכל על לוח השידורים של ערוץ הלייב המשדר את המשחק. בשעה 19:00 ישודר הקרב שכל חובבי היורוליג כוססים ציפורניים לקראתו - צסק"א תארח את באמברג. ניחא שהערוץ מחליט לנתב את השידור בגביע המדינה לערוץ סגור בתשלום נוסף. למה בשעה כזו? מדוע לא להעביר את הקלאסיקו של הכדורסל האירופי לערוץ אחר ולהקדים את שעת המשחק ולאפשר להרבה יותר קהל להגיע?

התשובה לכך, כמובן, היא כי הוא יכול. בעל המאה הוא באופן טוטאלי בעל הדעה, ההתאחדות והמינהלת לא יכולות לעשות כלום וזה משליך גם על דברים אחרים. למשל, על רמת השידור ועל אופי השידורים. כי למשחק בין נצרת עילית להפועל ת"א שולחים רק שדר ומצלמה, וכשהוא נגרר להארכה לא רואים את 30 הדקות אלא עוברים למשחק הבא בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים. וזה לא שאין מספיק ערוצים שאפשר לשדר בהם את ההארכה. אין פשוט את הציוד המתאים. וכך, אנשים שמשלמים באופן קבוע עבור האקסטרה, מקבלים משהו נחות בהרבה.

וכשחושבים על ההשתעבדות הטוטאלית של הכדורגל הישראלי לזכיינים בארבע השנים הקרובות, אפשר רק להתבאס.