חופש הדת הוא ערך עליון

מהי מטרת הטרור ושולחיו, מעבר לפגיעה הישירה והמיידית בחיי חפים מפשע, אם לא זריעת פחד ושיבוש שיגרת החיים של המותקפים? אי לכך, הקריאה של הרב צבי עמאר, נשיא הקהילה היהודית במרסיי, להצניע סממנים יהודיים (משמע - שיבוש שיגרת החיים מתוך פחד) היא הלכה למעשה כניעה שמסכנת את המשך החיים היהודיים באירופה.

במאות ה־14 וה־15 יהודים רבים בספרד בחרו להצניע, כלפי חוץ, כל סממן יהודי כתגובה לפוגרומים ולהמרות בכפייה. במידה מסוימת נהגו בדומה יהודים רבים במזרח אירופה בזמן תקופת השלטון הקומוניסטי. אחת הדוגמאות הבולטות היא יהדות הונגריה, ואני זכיתי באופן אישי להכיר לעומק ולעבוד עם הקהילה היהודית בבודפשט בשנים האחרונות על חיזוק הזהות היהודית ועל הקשר עם מדינת ישראל בקרב צעירים. התוצאה בשני המקרים היא זהה - תהליך של טשטוש הזהות היהודית, שהלך וגבר מדור לדור, עד לכדי התבוללות וניתוק מוחלט מהיהדות.

במשך אלפיים שנות גלות סבל העם היהודי מאינספור פוגרומים ורדיפות, פעם ממניעים דתיים ופעם ממניעים גזעיים ובשנים האחרונות גם ממניעים פוליטיים ולאומיים. אבל הישרדותו של העם היהודי לאורך השנים, למרות כל זאת, היתה בהכרח תלויה בדבקותו במסורת, בתרבות, בערכים ובזהות היהודית, ולא ב"התייוונות" ובקבלת תכתיבים דרך טרור וכפייה. יש לזכור גם שהשנה היא 2016 ולא ימי הביניים, וגם הקומוניזם שייך כבר להיסטוריה. מרבית מדינות אירופה היום, לרבות צרפת, הן דמוקרטיות מפותחות שמחויבות לשוויון זכויות, כולל חופש דת ופולחן, ולהגנה על זכויות אלו בקרב מיעוטים.

לכל זה נוסף, בעידן הנוכחי, "שובר שוויון" בדמות מדינת ישראל. מדינת היהודים, שהוקמה במחצית המאה הקודמת, מעניקה ליהדות התפוצות דבר יקר ערך שמעולם לא היה להם - אלטרנטיבה. העובדה שלעם היהודי יש היום בית לאומי בדמות מדינה ריבונית, דמוקרטית ויהודית מבטלת את הטענות על קדושת החיים, שכן אם יש יהודים החשים סכנת חיים ממשית בסביבת מגוריהם, הבחירה שלהם אינה עוד בין סכנת מוות לבין כניעה וקבלת תכתיבים מטרוריסטים. וחלילה איני מזלזל בערך החיים, שהוא הערך הנעלה והחשוב ביותר גם בעיניי. אולם בסיטואציה הנוכחית ערך החיים הוא פשוט לא רלוונטי לדיון, מכיוון שיש ברירה היום ליהדות התפוצות.

השינוי שיצרה מדינת ישראל הוא לא רק באפשרות של יהודים להגר אליה ולקיים אורח חיים יהודי בביטחון, אלא גם ביכולת לחזק ולשמש משענת ביטחון לקהילות עצמן, בין שבדרכים דיפלומטיות ובין שבעצם היות המדינה מעצמה טכנולוגית וצבאית שניצבת לצד הקהילות היהודיות.

בהינתן ברירה יש לשאול אם ערך החיים, כאליבי לכניעה, עולה על אובדן הערכים והעקרונות שאחראים להישרדותו של העם היהודי במשך אלפיים שנות פוגרומים ורדיפות. לדעתי, לא.