ההידרדרות ביחסי סעודיה־איראן אינה מפתיעה. המשטר הסעודי התקשה להימנע מלהעניש בחומרה את נימר אל־נימר, איש הדת השיעי הבכיר, שהסית בבוטות נגדו, ובסעודיה אין מעצרים מנהליים; העונש הוא מוות. המשטר האיראני, הרואה עצמו אחראי לקהילות השיעיות בעולם המוסלמי, הזהיר מראש את סעודיה שלא להרוג את נימר, ומשזו התעלמה מדרישתו - שרפו ההמונים את שגרירות סעודיה בטהרן ואת הקונסוליה שלה במשהד, כנראה בהכוונת המשטר. ההידרדרות היתה מיידית. סעודיה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן. לגינוי שריפת השגרירות הצטרפו רוב מדינות המפרץ, וחלקן - ובהן סודאן וג'יבוטי - ניתקו את יחסיהן עם איראן או הורידו את דרגתם. המשטר האיראני הקפיא את קשרי הסחר והתעופה עם סעודיה, כשלצידו התייצב רק חיזבאללה.
לעימות, שתחילתו במהפכה האיסלאמית באיראן, יש שורשים עמוקים, מכמה סיבות. המשטר הסעודי מאמין שאיראן חותרת להפלתו בכיסוי של "ייצוא המהפכה האיסלאמית", וכחלק מהעימות הסוני־שיעי בעולם המוסלמי. סעודיה מודאגת במיוחד מקשריה החתרניים של איראן עם הקהילות השיעיות במדינות המפרץ, בייחוד בבחריין. היעד האסטרטגי של שני המשטרים מנוגד: סעודיה היא מדינת סטטוס קוו, התופסת שינויים באזור כמסכנים את האינטרסי שלה, בעוד איראן חותרת לשינוי התנאים הבסיסיים באזור. התנתקות איראן מארה"ב יצרה חיץ בינה למדינות הפרו־אמריקניות באזור, ובראשן סעודיה, ואיראן לא שכחה את תמיכת סעודיה בעיראק במלחמת עיראק־איראן.
בשנים האחרונות נעשו מאמצים לפתח הידברות בין איראן לסעודיה, שנכשלו עקב העימות הבסיסי ביניהן וסיבות נוספות להחרפתו. בתחילת "האביב הערבי" ניסתה איראן להתסיס את האווירה בבחריין, ובעיקר ברוב השיעי שבה, והניסיון הניע את סעודיה לשלוח כוח צבאי לבחריין להגן על משטרה. הצלחת המורדים החות'ים בתימן בשנה האחרונה, בסיוע איראני, להשתלט על עמדות מפתח במדינה עוררה דאגה חמורה בסעודיה, עקב יצירת מאחז השפעה איראני בגבולה הדרומי ובפתחת ים סוף. הדאגה הניעה את הסעודים לנקוט צעד חריג ולארגן מהלך אווירי בין־ערבי לתקיפת יעדי החות'ים בתימן. לכך הצטרפו הניגוד בין תמיכת איראן באסד לחתירת סעודיה לסילוקו ודאגת סעודיה מההשפעה האיראנית הגוברת בעיראק, שכנתה מצפון. הפגיעות החוזרות במאות עולי רגל איראנים בסעודיה ונפילת מחירי הנפט, הנתפסת באיראן כמאמץ סעודי לפגוע בה, הוסיפו שמן למדורה.
מעל לאלה מצויה החתירה האיראנית להשגת נשק גרעיני, ובכללה חתימת הסכם הגרעין עם איראן, הנתפסות בעיני סעודיה כאיום חמור, עקב הסרת הסנקציות. בראיית סעודיה, ממשל אובאמה נתפס כממשל חלש שאינו מבין נכונה את המזרח התיכון. הסעודים מודאגים מנכונותו לוותר יותר מדי לאיראן בסוגיית הגרעין, ואינם בוטחים בנחישותו למנוע ממנה נשק גרעיני.
הריגת נימר העלתה את המתח לשיא חדש. מותר להניח שהסעודים הביאו בחשבון תגובה איראנית חריפה. ואולם הם לא נרתעו מכך, אם עקב דאגתם מההסתה שנימר ניהל נגד המשטר הסעודי, העלולה להביא את הזעזוע המזרח־תיכוני גם לפתחם, ואם משום שהם מוכנים, יותר מבעבר, לנקוט מדיניות אקטיבית כלפי איראן. כך עשו בבחריין ובתימן, ועתה גם בניתוק היחסים עם איראן ובמאמציהם לבודדה בעולם הערבי. המסר הסעודי הוא: סעודיה תבלום התססת השיעים בתחומיה ובמפרץ, וגם לה יש יכולת לפעול נגד איראן ושלוחיה.
לשני הצדדים אין עניין בהחרפה נוספת של המשבר, ובכירים איראנים הסתייגו משריפת השגרירות. אולם במצב באזור, ובהיעדר מנגנון אזורי שיתווך ביניהם, יקשה עליהם להביא לסיומו. אם המשבר לא ייעצר, הוא עלול להביא להרחבת השסע הסוני־שיעי, לתסיסה בקרב השיעים במדינות המפרץ, לגיבוש הסדר בסוריה, בניסיון לפיוס שיעי־סוני בעיראק, ולפגיעה במאמץ נגד דאעש ובתקווה האמריקנית למיתון מדיניותה האזורית של איראן בעקבות הסכם הגרעין.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו