השתתפותו של רה"מ בנימין נתניהו בוועידת האקלים בפאריס השבוע הוכיחה שוב עד כמה מעמדה של ישראל בעולם יציב. בניגוד לאיומים באשר ל"בידוד המדיני", הנמשכים כבר כמעט עשור, ולטענות שלפיהן ישראל היא "מדינה מצורעת" בשלטון הימין, מציגה המציאות, שוב ושוב, זווית שונה לחלוטין.
רק בוועידה האחרונה בפאריס פגש נתניהו מנהיגים ושועי עולם, ובהם מנהיגי המעצמות החזקות על הגלובוס. אלו לא היו רק לחיצות ידיים אקראיות, אלא כללו גם פגישות של ממש ודיבורים על שיתופי פעולה עתידיים.
לחיזור של מדינות אלו לפתחה של ישראל יש בהחלט הסבר המניח את הדעת. בהיי־טק, בחקלאות, בטכנולוגיה, במדע, בניסיון להיאבק בתופעת ההסתננות הגואה – בכל אלה מצטיינת ישראל והיא מודל לחיקוי עבור העולם כולו.
עדות למצוינת הישראלית אפשר לראות בכניסתה של ישראל לשווקים חדשים ולמעצמות עתידיות שנמצאות כעת בשלבי התפתחות, כגון סין, הודו ויפן. רק בהודו ובסין חיים כ־40 אחוזים מאוכלוסיית העולם. זה נתון בלתי נתפס, ובשנים האחרונות ישראל מטפחת ומעמיקה משמעותית את שיתופי הפעולה עם מדינות אלו.
מעל הכל, התקבלה ישראל בהתלהבות רבה בוועידה העולמית האחרונה בעיקר בשל ניסיונה בתחום הביטחוני. אמנם מדובר היה בוועידה שעניינה המקורי אקלים, אך סידרת הפיגועים האחרונה בפאריס זיעזעה את העולם כולו וגרמה, בעיקר ליבשת אירופה, להפנמת הבעיה הקשה. על רקע האירועים האחרונים ועל סמך מומחיותה ומלחמתה העיקשת ורבת השנים של ישראל בטרור, מוצאת עצמה ישראל בקדמת הבמה, כאוונגרד אל מול הקיצוניות האיסלאמית, המאיימת להמשיך ולהטביע את הגלובוס בנהרות של דם.
בהקשר זה, הפגישה החשובה ביותר של נתניהו לא היתה עם נשיא ארה"ב ברק אובאמה, אלא דווקא עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הנשיא הרוסי יצא מגדרו כדי לשבח את ״המכניזם״ שרה"מ נתניהו ״הציע״ בפגישה האחרונה בין השניים במוסקבה, והוא הוסיף ושיבח את התיאום הביטחוני בין המדינות.
טרמינולוגיה זו, לצד הפגישה של השניים בפאריס - בסמיכות לפגישתם במוסקבה ולשיחות טלפון - מעידה על שיתוף פעולה אסטרטגי, שספק אם נראה. שיתוף פעולה זה חשוב הן בשל היותה של רוסיה מעצמה עולמית, הן בשל היחס העוין שלה לישראל במשך השנים - מה שמהווה תפנית משמעותית - והן בשל התפקיד הדומיננטי שמשחקת רוסיה בסוריה.
החיזור הבינלאומי בוועידת האקלים של פאריס מצטרף לפתיחת הנציגות הישראלית באיחוד האמירויות, כפעולה רשמית ראשונה המבטאת את שיתופי הפעולה הרבים ואת היחסים המדיניים בין ישראל ומדינות ערב המתונות, בעיקר באזור המפרץ הפרסי, הנערכים לרוב מאחורי הקלעים.
ועידת האקלים בפאריס וההתפתחויות האחרונות בגיזרת מדיניות החוץ של ישראל הן הוכחה נוספת לכך שהמשך נוכחותה של ישראל ביהודה ושומרון אינו משפיע לרעה על יחסי החוץ שלה. ההון האנושי המשובח, עוצמתה הכלכלית והצבאית של ישראל, מאבקה העיקש בטרור ואינטרסים משותפים הם־הם הגורמים שמביאים את ישראל להיות מחוזרת בעולם, ואף להתקבל בקרב מדינות ערב השונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו