הטבח באולם התיאטרון בפאריס גרם טלטלה משמעותית באירופה ובארה"ב. כשהפיגועים מגיעים אליהם הביתה, ואינם רק כותרות ממדינות רחוקות במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה, יש הפנמה של סכנת הטרור. צרפת טרם התאוששה מההלם, בלגיה כשדה מערכה ומדינות רבות מצויות בכוננות ספיגה. אירופה המעטירה, שהתהדרה בגבולות פתוחים, משדרת סימני מצוקה ומבקשת להגדיר מחדש את ערכיה ואת גבולותיה. בימים שכאלה עיני מנהיגים רבים נשואות אל מדינת ישראל. מדינה קטנה במזרח התיכון שמתמודדת עשרות שנים, באומץ לב ובנחישות, עם גלי טרור שלובשים ופושטים צורה. מדינה שהזהירה את העולם כולו מסכנת הטרור, אך האוזניים היו ערלות מלשמוע והעיניים עצומות מלהביט.
התרבות המערבית, שהדמוקרטיה במרכזה, מתקשה מאוד להתמודד עם טרור מתאבדים. תרבות שקידשה את הזכות לחיים, שמניחה את עליונות התבונה ואת רצון בני האדם לקדם את טובתם ואת אושרם, לא מסוגלת להבין את קנאי האיסלאם, הג'יהאדיסטים המודרניים, שכל רצונם להרוג כמה שיותר בני אדם, גם במחיר חייהם שלהם. מי יכול להבין אב שגאה בבתו הצעירה - מחבלת שיצאה לרצוח יהודים בירושלים - והפכה לשאהידית המקודשת בעיניו? איזה בן תרבות מסוגל להבין אמא, ששני בניה חוסלו מייד לאחר פיגוע דקירה, והיא מייחלת שגם בניה האחרים ילכו בדרכם? עם הברבריות הרצחנית הזו מדינת ישראל מתמודדת בכל יום.
המאבק בטרור הסכינים מורכב. פראי אדם, ילדים ונשים קמים בבוקר ולוקחים סכין, מספריים וסרגלים - ויוצאים לדקור עוברי אורח. ישראל התמודדה בהצלחה רבה עם תשתיות טרור מאורגנות. במבצעים צבאיים חוסלו קיני טרור מובהקים ביהודה ושומרון.
כשמדובר בטרור ללא תשתית ארגונית, הטיפול שונה. יש קושי אמיתי בהשגת מודיעין, אין אויב שניצב ממול, ואין כל רצון של ההנהגה לפעול באופן שיצרף למעגל האלימות עוד מאות אלפי פלשתינים, שרק רוצים להתפרנס.
אין לי שמץ ספק שכוחות הביטחון ימצאו את הדרך להתמודד גם עם גל הטרור הנוכחי; אולם מרכיב הזמן חשוב מאין כמותו.
נכון שהחוסן הלאומי המצוי אצל אזרחי ישראל איתן, ושהתנהגות האזרחים מופלאה - גם בנטרול המחבלים, וגם בנשיכת השפתיים למראה הקורבנות הזכים שמובאים לקבורה. עם זאת, מתקבל הרושם שיש מעין מדרג בתגובות הצבא לפיגועים. התגובה מתעצמת והולכת, אולם נראה שהקצב שלה אינו מהיר דיו.
ככל שהזמן עובר, האיפוק והמידתיות נתפסים כחולשה וסופם להוביל לאינתיפאדה רחבה יותר. יש מספיק מסיתים בהנהגה הפלשתינית שמשוכנעים שהרחבת הטרור משרתת אותם.
על כוחות הביטחון לרכז מאמצים בכל אותם מקומות המועדים לפורענות. אם יש צורך לגייס מילואים - יגויסו מייד; אם יש החלטה לגרש מסיתים ופעילי טרור לעזה - יפה שעה אחת קודם. אם נחוצים כתרים, הגבלות על כניסה ובידוקים - אין להתמהמה. יש זהות אינטרסים בין אזרחי ישראל לרבים מהפלשתינים בדבר הנחיצות להכניע את גל הטרור הנוכחי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו