"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האש שהצית סלאח - פשע נגד האנושות

,עודכן

החלטת הקבינט להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית אל מחוץ לחוק צודקת. האם היא גם נבונה דיה? והאם יכלה הממשלה לנקוט צעד יעיל אחר נגד ראאד סלאח ואנשיו?

סלאח הוא מבעיר בארות נפט. שופך דלק על המדורה הלוהטת ממילא של יחסי ישראל עם הפלשתינים, ובכללם ערביי ישראל. האש שהצית בהר הבית בסוגיית אל־אקצא - בעיה שאינה קיימת אלא בפיו - היא פשע נגד האנושות, לא רק נגד ישראל.

אף שאין להציג בשום פנים ואופן את המאבק הלאומני של הפלשתינים בישראל כמהדורה נוספת של הנאציזם, יש נקודה אחת שבה אפשר להצביע על השקה: תעמולת השטן של סלאח אינה מביישת את יוזף גבלס. שקר במתכוון הוא עבירה במשפט העמים. התנועה האיסלאמית נהנית מיתרון. היא כובשת בקלות מופקרת צעירים בעיניים בורקות; ומנהיגה מאיים במבט מזרה על הורי הנערים האלה, שחרדים לאן הוא מובילם, אבל אינם מעזים לקום עליו, לצאת נגדו. בין כל הסכנות הגלומות בו, הקשה מכולן היא שתיקת הכבשים של הציבור הערבי הסולד ממנו, אבל חרד מפניו.

כבר היו קבוצות ערביות כאלה, שחתרו תחת קיום המדינה. בעבר פעלו אנשי אל־ארד מנצרת ובני הכפר מאום אל־פחם, אך לא עלה בידם לגייס את האלוהים ואת הכסף. הזמנים השתנו, ועימם גדלו הסכנה והחיכוך.

בכל זאת השב"כ - ולא רק הוא - הטיל ספק בתבונת ההחלטה להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק במקום להעמיד את עבירותיה נגד המדינה למבחן שיפוטי. הודעתם של בנימין נתניהו ומשה (בוגי) יעלון וגלעד ארדן עלולה להשיג (לפחות בטווח הנראה לעין) תוצאה הפוכה. היא תאלץ את המתונים להתייצב מאחורי סלאח ולהפגין נגד הדחתו, וכך לא יימצא סוחר מתון באום אל־פחם ובנצרת שלא יסגור מחר את חנותו.

אין ספק כי חלק ניכר מח"כי הרשימה המשותפת מתעבים את הפלג הצפוני, שמכביד עליהם לפעול למען כלל הציבור הערבי ושילובו במגמה שוויונית בחברה הישראלית. אך הם נאלצים לחרוק שיניים ולדבר בשבח התנועה האיסלאמית, ואולי אפילו מקנאים בסלאח אשר יזכה עתה לפופולריות גוברת במגזר.

תמיד קיים החשש כי הירידה למחתרת משלהבת את הרומנטיקה של הפעילות החשאית, בבחינת "מים גנובים ימתקו". לפחות בשלב הראשון, הנוכחי, דחקה הממשלה את הציבור הרחב אל כיכר ההפגנות למען האיש הזה, המאוס בעיני כל היהודים ורוב הערבים.

בתוהו ובוהו ובאפילה השוררת ביחסים בין הרוב לבין המיעוט בישראל הטילה אתמול הממשלה נוזל על הלהבה הישראלית־ערבית. רק מקץ זמן יתברר אם שפכה נפט או מים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר