הביקורת נגד בג"ץ מחלישה את מעמדנו

לא הימין הקיצוני התגולל בסוף השבוע על בית המשפט העליון, אשר עיכב את ביצוע צווי הריסתם של בתי מחבלים (שהיו מעורבים בפיגועים קטלניים בעבר). היה זה הזרם המרכזי של הימין הישראלי, זה שנע בין הליכוד לבית היהודי. אין מדובר לא בנוער הגבעות ולא בתומכי כהנא, או באנשי "תג מחיר". מדובר בשר החינוך, בשרת התרבות, בשר התיירות ובשר הקליטה. ח"כ מוטי יוגב, לשעבר קצין בכיר בצה"ל, הפך את ההתלהמות על בית המשפט העליון לסמל המסחרי שלו, והוא כבר התיר, מזמן, כל רסן בהקשר הזה, כאשר האשים כי "השופט פוגלמן שם עצמו בצד של האויב".

העניין עצמו בעייתי מאוד. לפני שנים אחדות פורסם מחקר, שבדק את ההשלכות של הריסות הבתים על התנהגות הגורמים שנפגעו מהן. הממצאים היו חד־משמעיים בנוגע לכך שאין בהריסת הבתים כדי למנוע פעולות אלימות, אך יש בה כדי לצרף אל מעגל האלימות אנשים נוספים שלא היו בו קודם לכן, ואשר ההריסה השרירותית של בתיהם, רק משום שהם קרובי משפחה של מפגעים, הגבירה אצלם את העוינות. הריסת הבתים שייכת למאה אחרת ולתרבויות שאיננו רוצים להיות חלק מהן. היא פוגעת, על פי הגדרה, בחפים מפשע, ועיקר מטרתה להפגין נחישות ועשייה נגד הטרור, ולא לטפל בו או בשורשיו.

אלא שהשופט עוזי פוגלמן לא נדרש לשאלה המהותית בנוגע להריסה, אלא להחלטה אם העתירות מצדיקות לעכב את ביצוע הצו, או שמא יש להתעלם מהן ולהרוס את הבתים, והחליט כי העניין חשוב דיו כדי להמתין עוד ימים אחדים, עד שתסביר המדינה מדוע נכון, לדעתה, להרוס. דן מרגלית כתב ביום שישי בעיתון זה כי ביקורת הימין הקיצוני דווקא מחזקת את מעמדו של בית המשפט העליון, משום שהיא מדגישה את עצמאותו ואת נכונותו לעמוד אל מול הביקורת. אני חולק על כך. נכון שביקורת מסוג זה עשויה להבליט את מעמדם המיוחד של בתי המשפט בישראל, אבל זה נכון כשהביקורת נשמעת מפי הקיצונים במערכת הפוליטית, אשר אינם מוכנים לשחק לפי כללי המשחק הדמוקרטיים.

כאשר שר החינוך קורא לבית המשפט להתעשת, שרת התרבות אומרת כי "אם בג"ץ לא יאפשר לנו לחזק את ההרתעה, הוא יישא באחריות להמשך גל הטרור", ואילו שר התיירות מסביר - לא פחות ולא יותר - כי על שופטי בג"ץ להגן על אזרחי ישראל "ולא על המבקשים לרצוח בנו", אנחנו נמצאים בערעור על לגיטימיות בית המשפט מפי המנהיגות. אלה מסוג הדברים המחלישים עוד יותר את מעמדנו בעולם, ולא להפך מזה.

רה"מ, שידע לבלום גלים עכורים כאלה בעבר, צריך להתנער מדברי שריו ולחזור על מחויבותו לעצמאות בית המשפט.