בעולם העסקים "זמן הוא כסף". בהתנהלות הציבורית "זמן הוא איכות". עשיית צדק שמתמהמהת גורמת נזק כבד לרמתו של שלטון החוק. בסופו של דבר, היא פוגעת באינטרס הציבורי. סימני תשישות כאלה נגלו בתקופה האחרונה בפעילותן של שלוש הזרועות הממונות על שלטון החוק - מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה. אתמול נרשמו בשורות מעודדות ומביכות גם יחד.
חיובית במיוחד היתה ההודעה כי המשטרה השלימה את חקירת המורסה הפלילית המיוחסת לבכירים רבים בישראל ביתנו. אף שכשלה השנה בשערוריות של הטרדה מינית אשר גררו התפטרות נאותה של בכירים, ואף שנותרה עד היום בלי מפכ"ל מכהן - השלימה אתמול המשטרה את חקירתה והמליצה להעמיד לדין את השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב ואת סגנית השר פאינה קירשנבאום, ועימם שובל ארוך של שותפים. אגף החקירות של מני יצחקי ראוי לצל"ש ולהצדעה משלטון החוק.
צריך לקוות כי גורל התיק, הנראה כתמנון של שחיתות ושוחד והפרת אמונים, יהיה שונה ממה שאירע ל"בוס" הגדול אביגדור ליברמן. בעניינו היה הכשל כפול: אביה אלף מהפרקליטות ויואב סגלוביץ' מהמשטרה השלימו תיק להעמדה לדין, והיועץ המשפטי יהודה וינשטיין החטיא פעמיים: בטפלו בתיק בשיטת הסחבת ובהחליטו לסוגרו בניגוד לעמדה שנקט קודם. האם גם הפעם?
מדאיגה ללא סימן שאלה היא הסחבת בעניינו של בנימין בן־אליעזר ופרשת שיבוש הליכי המשפט בתיק טלנסקי, שמי יודע, אולי שמתעכבת עקב מעורבותו של פרקליט שהוא גם חביב עמיתיו.
מי הביצה העומדים הם לרועץ לשלטון החוק. כאשר פנה אליעד שרגא לעליון שיורה לווינשטיין להוציא את הצד המשפטי של פרשת גבי אשכנזי ובועז הרפז מן המקפיא, נדחה כאילו אין זה מוזר שכתב אישום ממתין על אי תנועה כחמש שנים; וכאשר הגיעו מים עד נפש, ובית המשפט העליון שסיים כבר את כל הדיונים דוחה את מתן פסק הדין בעניינו של אהוד אולמרט זה כבר קרוב ל־11 חודשים - נולדה אתמול פנייה מחודשת לזירוז הליכים. זו מילת המפתח, יש לזרז הליכים. לכאן או לכאן, לשמחת לב או למגינת לב, אבל לסיים ביעילות.
לא יעלה על הדעת כי שנתיים הספיקו לדן יחיד כדוד רוזן לחרוץ דינם של כל 13 נאשמי פרשת הולילנד לאחר ששמע את כל העדויות, ואילו חמישה מעמיתיו בעליון אינם אומרים את דברם בהליך שבו אין עדים אלא סיכומים, ונסתיים מזמן. פקקי התנועה בנתיב החוק הפכו למפגע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו