אחרי ההסכם: "הכלה" לצד אכיפה

לכאורה אנחנו כבר אחרי ההכרעה במאבק הקשה בין ירושלים לוושינגטון בנושא ההסכם בין המעצמות לבין הממשל האיראני, אך ישראל וידידיה בכל זאת יכולים לרשום לעצמם הישג חשוב: בניגוד, למשל, להסכמי הגרעין והטילים בין ארה"ב לרוסיה, שמגיעים למודעות הציבור האמריקני והקונגרס רק לעיתים רחוקות, ההסכם עם איראן יחייב מעקב ובקרה אינטנסיביים ומתמידים מצד הגורמים הבינלאומיים, ובעיקר ארה"ב. אם הממשל הנוכחי מסיבותיו שלו יימנע מכך, אפשר להניח בוודאות שהקונגרס והתקשורת לא ירפו ממנו.

המבחן האמיתי יהיה לא רק באבחון ההפרות האיראניות, אלא בצעדים שאמריקה והקהילה הבינלאומית תנקוטנה בהקשר זה, והרוח הנושבת מכיוון הממשל אינה מעודדת מבחינה זאת.

במבט לאחור חשוב להיזכר בוויכוח שהתנהל בסוגיית הגרעין האיראני לפני שנים אחדות, כשהנשיא אובאמה הצהיר פעם אחר פעם שארה"ב בשום פנים ואופן לא תסכים למדיניות של "הכלה" (containment), כלומר השלמה בפועל עם ההתגרענות של איראן תוך כדי הצבת אמצעי הרתעה צבאיים ופוליטיים בפני האפשרות שתשתמש בה למטרות תוקפניות. לשון אחר: לנסות לתפוס את הסוסים אחרי שברחו מהאורווה. הנשיא גם הצהיר בזמנו כי מטרתו האחת והיחידה היא למנוע מהאיראנים כל אפשרות להגיע אי פעם לפצצה. המציאות מוכיחה שההצהרות הנ"ל התנדפו באוויר, ובפועל אימצו ה"חמש פלוס אחת" את מדיניות ההכלה שלה התנגדו, כביכול.

עם זאת, כאמור, המאבק בעניין הגרעין האיראני לא הסתיים: אדרבה, הוא עשוי לקבל תנופה מחודשת, ודווקא מצד הסנאטורים וחברי בית הנבחרים הדמוקרטים שתמכו בהסכם, ובפרט אלה היהודים, שירצו עכשיו להזדכך בעיני בוחריהם ותומכיהם על ידי העלאת דרישות נוקבות מהממשל לגבי אכיפת המגבלות והאיסורים שהוטלו על איראן במסגרת ההסכם, וכדי לאלצו לפעול לסתימת החורים שבו בנושאים כגון הטרור והפעילות החתרנית במזרח התיכון, הסייבר והטילים. הם גם יזכירו לנשיא את התחייבותו להעניש את טהרן, כולל על ידי השארת הסנקציות, ואולי אף החמרתן, על מעורבותה בטרור, על הפרת זכויות האדם בארצה ועל פעולותיה ב"ערעור היציבות באזור".

צעדים נוספים שמועלים על ידי חברי הקונגרס הנ"ל הם בתחום הכלכלי והפיננסי והם נועדים למנוע מאיראן, ככל האפשר, את ניצול כוחה הכלכלי המתוגבר בעקבות ההסכם להאדרת מעמדה ההגמוני באזור. ההכרזה האחרונה של המנהיג העליון חמינאי על השמדת ישראל ועל הישארותה של אמריקה "האויב מספר אחת", עשויה עוד להגביר את נחישותם של חברי הקונגרס הדמוקרטים ושל עמיתיהם הרפובליקנים להתבלט בספקנותם כלפי ההסכם ומהלכיו של הממשל בנדון.

ישראל, שעל פי ידיעות בתקשורת תפתח בקרוב בדיונים ביטחוניים מקיפים עם וושינגטון לגבי שיתוף הפעולה העתידי בין שתי בעלות הברית, תעשה אף היא מאזן ביניים: הישגים והפסדים מול שיפור כושר ההתמודדות שלה עם מבחני העתיד, כולל אלה שהם נגזרת של ההסכם השנוי במחלוקת.