"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי ההסכם: "הכלה" לצד אכיפה

,עודכן

לכאורה אנחנו כבר אחרי ההכרעה במאבק הקשה בין ירושלים לוושינגטון בנושא ההסכם בין המעצמות לבין הממשל האיראני, אך ישראל וידידיה בכל זאת יכולים לרשום לעצמם הישג חשוב: בניגוד, למשל, להסכמי הגרעין והטילים בין ארה"ב לרוסיה, שמגיעים למודעות הציבור האמריקני והקונגרס רק לעיתים רחוקות, ההסכם עם איראן יחייב מעקב ובקרה אינטנסיביים ומתמידים מצד הגורמים הבינלאומיים, ובעיקר ארה"ב. אם הממשל הנוכחי מסיבותיו שלו יימנע מכך, אפשר להניח בוודאות שהקונגרס והתקשורת לא ירפו ממנו.

המבחן האמיתי יהיה לא רק באבחון ההפרות האיראניות, אלא בצעדים שאמריקה והקהילה הבינלאומית תנקוטנה בהקשר זה, והרוח הנושבת מכיוון הממשל אינה מעודדת מבחינה זאת.

במבט לאחור חשוב להיזכר בוויכוח שהתנהל בסוגיית הגרעין האיראני לפני שנים אחדות, כשהנשיא אובאמה הצהיר פעם אחר פעם שארה"ב בשום פנים ואופן לא תסכים למדיניות של "הכלה" (containment), כלומר השלמה בפועל עם ההתגרענות של איראן תוך כדי הצבת אמצעי הרתעה צבאיים ופוליטיים בפני האפשרות שתשתמש בה למטרות תוקפניות. לשון אחר: לנסות לתפוס את הסוסים אחרי שברחו מהאורווה. הנשיא גם הצהיר בזמנו כי מטרתו האחת והיחידה היא למנוע מהאיראנים כל אפשרות להגיע אי פעם לפצצה. המציאות מוכיחה שההצהרות הנ"ל התנדפו באוויר, ובפועל אימצו ה"חמש פלוס אחת" את מדיניות ההכלה שלה התנגדו, כביכול.

עם זאת, כאמור, המאבק בעניין הגרעין האיראני לא הסתיים: אדרבה, הוא עשוי לקבל תנופה מחודשת, ודווקא מצד הסנאטורים וחברי בית הנבחרים הדמוקרטים שתמכו בהסכם, ובפרט אלה היהודים, שירצו עכשיו להזדכך בעיני בוחריהם ותומכיהם על ידי העלאת דרישות נוקבות מהממשל לגבי אכיפת המגבלות והאיסורים שהוטלו על איראן במסגרת ההסכם, וכדי לאלצו לפעול לסתימת החורים שבו בנושאים כגון הטרור והפעילות החתרנית במזרח התיכון, הסייבר והטילים. הם גם יזכירו לנשיא את התחייבותו להעניש את טהרן, כולל על ידי השארת הסנקציות, ואולי אף החמרתן, על מעורבותה בטרור, על הפרת זכויות האדם בארצה ועל פעולותיה ב"ערעור היציבות באזור".

צעדים נוספים שמועלים על ידי חברי הקונגרס הנ"ל הם בתחום הכלכלי והפיננסי והם נועדים למנוע מאיראן, ככל האפשר, את ניצול כוחה הכלכלי המתוגבר בעקבות ההסכם להאדרת מעמדה ההגמוני באזור. ההכרזה האחרונה של המנהיג העליון חמינאי על השמדת ישראל ועל הישארותה של אמריקה "האויב מספר אחת", עשויה עוד להגביר את נחישותם של חברי הקונגרס הדמוקרטים ושל עמיתיהם הרפובליקנים להתבלט בספקנותם כלפי ההסכם ומהלכיו של הממשל בנדון.

ישראל, שעל פי ידיעות בתקשורת תפתח בקרוב בדיונים ביטחוניים מקיפים עם וושינגטון לגבי שיתוף הפעולה העתידי בין שתי בעלות הברית, תעשה אף היא מאזן ביניים: הישגים והפסדים מול שיפור כושר ההתמודדות שלה עם מבחני העתיד, כולל אלה שהם נגזרת של ההסכם השנוי במחלוקת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר