"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק על ההסכם לא הסתיים

,עודכן

"ניצחון למדיניות החוץ של אובאמה", הכתיר ה"ניו יורק טיימס" את הידיעה על הבטחת הווטו הנשיאותי על חקיקה בסנאט לבטל את ההסכם הגרעיני עם איראן - אך העובדות מוכיחות שהמנצחת היא דווקא איראן. גם ההקבלה בין דיפלומטיה למלחמה שביצעו תומכי ההסכם היתה מטעה, שכן דיפלומטיה נשפטת על פי המטרות שהשיגה או החמיצה - ובמקרה הנדון המאזן נוטה חד־משמעית לצד השלילי, כלומר שתמורת ויתורים משמעותיים מצד ה"חמש פלוס אחת", הובטח רק חלק קטן מהמטרות שהנושאים ונותנים הציבו למו"מ עם טהרן.

קשה היה שלא להתרשם שלאורך כל המו"מ אמריקה היתה להוטה יותר להגיע לסיכומים מכפי שהיו האיראנים. ההסכם מאשר את מעמדה של איראן כמעצמה גרעינית, מתקניה הגרעיניים לא יפורקו והמחקר והפיתוח יימשכו. ההצהרה של שר האנרגיה האמריקני, שתיערכנה ביקורות "בכל זמן ובכל מקום", הפכה לחוכא ולאטלולא כשנודע שהאיראנים עצמם יהיו שותפים לפיקוח - ונושאים כבדים ומשמעותיים, כגון תוכניות הטילים האיראניות ופעילות הטרור, כמעט לא הוזכרו. אדרבה, לא רק, אפוא, שהמשוואה המאולצת "דיפלומטיה או מלחמה" איננה נכונה, אלא שבעקבות ההסכם יגברו במזרח התיכון המהלכים המלחמתיים - בין שביוזמת איראן ובין שכאקט הגנתי מצד אלה שירצו להתגונן בפניהם. "הרי איראן תוכל להיות שותפה במאבק נגד דאעש", טוענים כמה ממצדדי ההסכם - אך כפי שציין הגנרל האמריקני בדימוס מק־אינרני, מפקדו לשעבר של חיל האוויר האמריקני באירופה, איראן מתוגברת כלכלית ועל סף יכולת גרעינית היא איום גדול בהרבה מזה של דאעש.

חשוב גם לעמוד על היבטיו הפוליטיים של ההסכם. הוכח שוב שבעניינים של מדיניות חוץ, ובפרט כשיוקרתו של הנשיא במוקד, אין כמעט סיכוי שהקונגרס יוכל או ירצה לחסום את צעדי הממשל - גם אם דעתם של רוב חברי הקונגרס, כמו במקרה איראן, איננה נוחה מעמדות הבית הלבן. את מספר הסנאטורים שממש מתלהבים מההסכם אפשר למנות על אצבעות יד אחת, וגם רוב דעת הקהל מסויגת. רוב ההתבטאויות בעד ההסכם הן בנוסח "כן, אבל" או "זה הרע במיעוטו" - אך לדידי הסנאטורים הדמוקרטיים, ואילולא היתה זאת שנת בחירות גם סנאטורים רפובליקניים לא מעטים היו מצטרפים אליהם, השאלה המכרעת היתה אם להציג מול העולם כולו את הנשיא כחסר אונים מבחינה ממלכתית בנושאים של מדיניות חוץ.

המאבק הדיפלומטי, הפוליטי וההסברתי של רה"מ נתניהו נגד ההסכם היה מוצדק ויעיל בכך ששירטט בקווים ברורים וחדים את מהות האיום הגרעיני האיראני ועורר ויכוח ציבורי שעשוי להועיל לישראל בעתיד. בזכותו יהיה אפשר לעקוב טוב יותר אחר הביצוע בפועל של סעיפי ההסכם, הן מצד האיראנים והן מצד הממשל - ואולי בעתיד אף להביא לתיקונו - כפי שהציעו לאחרונה מומחים אמריקנים כמו דניס רוס ונשיא המועצה האמריקנית למדיניות חוץ ריצ'רד האס. על ישראל לשקם ולחזק את שיתוף הפעולה בינה לבין ארה"ב, לרבות זה האיראני, ובעיקר בנושאים ביטחוניים - הגנתיים כהתקפיים - שהמצב החדש עם איראן מכתיב. במדיניות צריכים להסתכל קדימה ולא אחורה - גם כאשר זה קשה לפעמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר