המאבק על ההסכם לא הסתיים

"ניצחון למדיניות החוץ של אובאמה", הכתיר ה"ניו יורק טיימס" את הידיעה על הבטחת הווטו הנשיאותי על חקיקה בסנאט לבטל את ההסכם הגרעיני עם איראן - אך העובדות מוכיחות שהמנצחת היא דווקא איראן. גם ההקבלה בין דיפלומטיה למלחמה שביצעו תומכי ההסכם היתה מטעה, שכן דיפלומטיה נשפטת על פי המטרות שהשיגה או החמיצה - ובמקרה הנדון המאזן נוטה חד־משמעית לצד השלילי, כלומר שתמורת ויתורים משמעותיים מצד ה"חמש פלוס אחת", הובטח רק חלק קטן מהמטרות שהנושאים ונותנים הציבו למו"מ עם טהרן.

קשה היה שלא להתרשם שלאורך כל המו"מ אמריקה היתה להוטה יותר להגיע לסיכומים מכפי שהיו האיראנים. ההסכם מאשר את מעמדה של איראן כמעצמה גרעינית, מתקניה הגרעיניים לא יפורקו והמחקר והפיתוח יימשכו. ההצהרה של שר האנרגיה האמריקני, שתיערכנה ביקורות "בכל זמן ובכל מקום", הפכה לחוכא ולאטלולא כשנודע שהאיראנים עצמם יהיו שותפים לפיקוח - ונושאים כבדים ומשמעותיים, כגון תוכניות הטילים האיראניות ופעילות הטרור, כמעט לא הוזכרו. אדרבה, לא רק, אפוא, שהמשוואה המאולצת "דיפלומטיה או מלחמה" איננה נכונה, אלא שבעקבות ההסכם יגברו במזרח התיכון המהלכים המלחמתיים - בין שביוזמת איראן ובין שכאקט הגנתי מצד אלה שירצו להתגונן בפניהם. "הרי איראן תוכל להיות שותפה במאבק נגד דאעש", טוענים כמה ממצדדי ההסכם - אך כפי שציין הגנרל האמריקני בדימוס מק־אינרני, מפקדו לשעבר של חיל האוויר האמריקני באירופה, איראן מתוגברת כלכלית ועל סף יכולת גרעינית היא איום גדול בהרבה מזה של דאעש.

חשוב גם לעמוד על היבטיו הפוליטיים של ההסכם. הוכח שוב שבעניינים של מדיניות חוץ, ובפרט כשיוקרתו של הנשיא במוקד, אין כמעט סיכוי שהקונגרס יוכל או ירצה לחסום את צעדי הממשל - גם אם דעתם של רוב חברי הקונגרס, כמו במקרה איראן, איננה נוחה מעמדות הבית הלבן. את מספר הסנאטורים שממש מתלהבים מההסכם אפשר למנות על אצבעות יד אחת, וגם רוב דעת הקהל מסויגת. רוב ההתבטאויות בעד ההסכם הן בנוסח "כן, אבל" או "זה הרע במיעוטו" - אך לדידי הסנאטורים הדמוקרטיים, ואילולא היתה זאת שנת בחירות גם סנאטורים רפובליקניים לא מעטים היו מצטרפים אליהם, השאלה המכרעת היתה אם להציג מול העולם כולו את הנשיא כחסר אונים מבחינה ממלכתית בנושאים של מדיניות חוץ.

המאבק הדיפלומטי, הפוליטי וההסברתי של רה"מ נתניהו נגד ההסכם היה מוצדק ויעיל בכך ששירטט בקווים ברורים וחדים את מהות האיום הגרעיני האיראני ועורר ויכוח ציבורי שעשוי להועיל לישראל בעתיד. בזכותו יהיה אפשר לעקוב טוב יותר אחר הביצוע בפועל של סעיפי ההסכם, הן מצד האיראנים והן מצד הממשל - ואולי בעתיד אף להביא לתיקונו - כפי שהציעו לאחרונה מומחים אמריקנים כמו דניס רוס ונשיא המועצה האמריקנית למדיניות חוץ ריצ'רד האס. על ישראל לשקם ולחזק את שיתוף הפעולה בינה לבין ארה"ב, לרבות זה האיראני, ובעיקר בנושאים ביטחוניים - הגנתיים כהתקפיים - שהמצב החדש עם איראן מכתיב. במדיניות צריכים להסתכל קדימה ולא אחורה - גם כאשר זה קשה לפעמים.