לפני שבוע בדיוק בשעה 20:52 התחלתי להיות מוטרד. הלוקיישן: גן העירייה החדש שבו שובצה בתי הבכורה גילי. הסיטואציה: אסיפת ההורים שהחלה שעה ו־52 דקות קודם לכן. על סדר היום: היכן יימתח "הקו הדמיוני" שקבעה הגננת, ושאותו אסור להורים לעבור בבואם לאסוף את הילדים שאינם נשארים לצהרון. מצד אחד - אמא שלא הבינה מדוע אסור לה להיכנס לגן כדי לקבל את בנה. מנגד - אמא אחרת שהסבירה שהילדים שנשארים לצהרון יהיו עצובים כשיראו הורים באים לאסוף ילדים אחרים. בתור אחד משני האבות בסך הכל שנכחו באסיפת האימהות, שאלתי את עצמי בשקט מדוע עשיתי זאת לעצמי ותהיתי אם מתנהל איזשהו מו"מ כדי לחלץ אותי מהמקום.
כן, הורים יקרים, שנת הלימודים החלה, ואיתה עונת הווטסאפים ההמוניים. אם אתה לא שם אתה לא קיים, ומשום מה יש לי תחושה שהיעדר הקיימות יתחיל לקסום לי בשלב מסוים. קבוצת הווטסאפ של הגן החדש עדיין בחיתוליה, אבל אם להסתמך על מאורעות אסיפת ההורים, כנראה נצטרך, אשתי ואני, להגיש בקשה בכתב להנהלת ווטסאפ ליצור כפתור "השתק עד 30 ביוני 2016".
לא מדובר בחשש סרק. קבוצת הווסטאפ של הגן הקודם, הידועה גם בתור "כאב הראש", שברה כל שיא בשנה שעברה. זכורה לי במיוחד שיחה סוערת אי אז בסוף חודש מאי. השארתי את הנייד ברכב לכמה דקות בעודי קופץ לשורת סידורים קטנה, והצג בישר על 174 הודעות שלא נקראו. מאה שבעים וארבע. בהיעדרי, התחולל קרב של ממש: באותו יום הגננת החליטה על "יום מים", שבו הילדים יבלו בנעימים בתוך גיגית צוננת. אמא אחת שאלה אם כל החגיגה תיערך בצל, ואמא אחרת התעניינה "מאיפה מביאים את המים" ורמזה שכל הרעיון לא ממש מקובל עליה.
כאן הכל התחיל להשתבש: "תפסיקי לדכא את הילדים", "מה רע בקצת מים, שיתרעננו" והאשמות שונות ומשונות שכללו ירידה לפסים אישיים היו רק חלק מדיון בקבוצה שמטרתה, אם מישהו שכח, היתה להתעדכן בשינויים ולהוות פלטפורמה לשיתוף פעולה בין ההורים. אני מודה שבסוף אותו יום הפקרתי את אשתי בשטח, וההורים התבשרו ש"רועי אבא של גילי עזב/ה את הקבוצה". כנראה השנה אני אוותר מראש על התענוג.
מובן שטובת הילדים היא תמיד בראש סדר העדיפויות של כל אחת ואחד מאיתנו. הבעיה היא שלפעמים לא ברור מי בדיוק נמצא בגן ומי המבוגר האחראי. אנחנו כל כך להוטים שהדברים ייעשו "בדרך שלנו", עד שאנחנו שוכחים שבצד השני יש אנשים שונים, עם דעות שונות וגישות שונות, ויש אפליקציה שמחזיקה שרתים שבסופו של דבר יקרסו מכמות הטקסט, התמונות והסמיילים המביכים שזורמים בהם. אז שתהיה שנה טובה לכולנו, ותעשו טובה: תפסיקו לחפור בווטסאפ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו