ההחרפה במתיחות בין ארה"ב לישראל בכל הקשור לנושא הסכם הגרעין עם איראן הובילה לקיתונות של ביקורת כלפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
אך למעשה, ראש הממשלה נתניהו הוכיח את עצמו כמדינאי שבוחר בהחלטות הנכונות. טיעוניו שכנגד הסכם הגרעין הגדירו את הפרמטרים של הדיון, ועזרו לשכנע אמריקנים רבים להתנגד לכניעה בפני איראן, כפי שהיא מסתמנת מפרטי ההסכם.
ככל שנחשפו פרטים מזעזעים נוספים בנוגע למשא ומתן של הנשיא האמריקני עם איראן, אפילו תומכים לשעבר של ברק אובאמה החלו לפקפק ברציונליות שלו בפומבי. האסטרטגיה לטווח הארוך של הנשיא אובאמה היתה מלכתחילה לייצר היערכות מחדש במזרח התיכון, וזאת באמצעות הושטת יד אמריקנית לאיראן תוך זניחה של ישראל ושל האינטרסים שלה.
אין להסתמך על הבטחותיו של אובאמה, שלפיהן הוא "שומר על הגב" של ישראל, בייחוד לאחר שהוא נמנע מלספק לה תמיכה פוליטית במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014. לכך קדם דפוס התנהגות שבמסגרתו הוא התעלם בעקביות מהטרור הפלשתיני, התנער ממכתב בוש לשרון ואיים לאפשר לאו"ם לכפות סנקציות אנטי־ישראליות.
מאמצי הפיוס של הנשיא אובאמה כלפי האייתוללות מטהרן כללו מתקפות אישיות אכזריות כנגד מתנגדי ההסכם, ובייחוד כלפי יריבים יהודים. הסנאטור צ'אק שומר, אחד המחוקקים הדמוקרטים הבודדים שהעזו להתנגד לאובאמה, הואשם בנאמנות כפולה ונחשף לארס אנטישמי חסר תקדים.
עד לחודש שעבר, רוב הארגונים היהודיים האמריקניים נותרו דוממים. אך בסופו של דבר, הארגונים המרכזיים הצטרפו לאיפא"ק ומביעים, נכון לעכשיו, התנגדות. היוצאים מן הכלל כוללים את התנועה הרפורמית, אשר לחרפתה, סירבה לאמץ עמדה כלשהי.
שיעור היהודים האמריקנים המתנגדים להסכם עלה באופן דרמטי בתקופה האחרונה, בעת שהם קלטו את היקף הפניית העורף של אובאמה כלפי ישראל. אך יש עדיין אלמנטים קולניים בקרב הקהילה התומכים במדיניות אובאמה, כולל מחוקקים דמוקרטים יהודים רבים.
תומכיו היהודים של הנשיא אובאמה מורכבים מקבוצות מגוונות: בעלי הקו הנוקשה שמגנים על האייתוללות, כפי שבעבר קומוניסטים יהודים הגנו על סטלין; "שותפים לדרך", שעוצמים את עיניהם כלפי האיומים הקיומיים הניצבים בפני ישראל; וליברלים בעלי כוונות טובות שאינם מסוגלים באופן פסיכולוגי לכוון מחדש את נאמנותם לאובאמה ולמפלגה הדמוקרטית, גם כשעתידה של ישראל מונח על הפרק.
כמו כן, ניכרת התעוררות של הניכור לבדלנות או ללאומנות ששלטו בתנועה הרפורמית עד לשנות ה־40 של המאה הקודמת. יש רבנים אשר ייצרו צל מדולל של היהדות, שבמסגרתו ישראל זוכה להתעלמות או לדמוניזציה. מייסד תנועת היהדות המתחדשת, מרדכי קפלן, היה מתהפך בקברו למראה הגישה המבישה המופגנת כלפי ישראל על ידי רבים מחסידיו.
חשוב מכך, יש מספר הולך וגדל של יהודים חילונים, שלהם אין כל קשר לחיים היהודיים המאורגנים, אך הם מקשרים באופן תת־מודע בין היהדות לבין הליברליזם והמפלגה הדמוקרטית.
ואולם הרוב המוחלט של היהודים המסורים, שלהם הבנה מינימלית של מה שמונח על כף המאזניים, מתנגדים נמרצות לכניעתו של אובאמה.
ייתכן שהנשיא אובאמה יבקש כעת לכפות גבולות בלתי ניתנים להגנה על ישראל או לזנוח אותה באו"ם. אך גם אם הוא יעשה זאת, ואפילו אם הוא יטיל וטו על ההתנגדות לעיסקה האיראנית בקונגרס, הקמפיין המתמשך של נתניהו נגד העיסקה ימשיך להיות חיוני. אם יצלח, הוא ייצר אקלים שבו הממשל שיגיע לאחר אובאמה והנשיא שיעמוד בראשו יהיו נתונים תחת לחץ להתנגד להגמוניה האיראנית, לעכב את הפיכת איראן למדינת גרעין משגשגת ולשקם את יחסי ארה"ב־ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו