לשיחות החשודות כתיאום גרסאות - בלשון אחרת, שיבוש הליכי חקירה - ניחוח ייחודי. מי שזוכר את שיחתה של נעמי בלומנטל עם תומכיה בעניין שכלל ועיקר לא ברור כי היה פלילי; ומי שזוכר כיצד התפתל פרקליט המדינה משה לדור בכיסאו כאשר אילה חסון ראיינה אותו על החשש כי שיחת גבי אשכנזי עם בועז הרפז מדירת חברתו חשודה כתיאום גרסאות - יודע מה טעמה. לא מדובר בהוכחה שהיה שיבוש אלא בתחושה מובהקת מה עלול להיחשב כחשד לשיבוש. כלל זה על מגבלותיו חל גם על השיחה המביכה של מירי רגב עם עוזריה - ובהם הדובר ומנכ"ל משרדה. בקריאה ראשונה ושנייה ברור לגמרי כי הם תרים אחרי גירסה שתעניק מענה ראוי לתהייה מדוע הוציאה רגב 2.5 מיליון שקלים למבצע פרסום במשרדו של רמי יהושע בלי לקיים מכרז. אם יש ספק כי התעוררה בעיה, היא עולה מדברי המשתתפים בשיחה, והיא חוזרת כאשר הם מעירים כי גם אם יגבשו גירסה מוצעת, יקומו עליה עוררין מטעם הנהלת הטוטו.
עדיין אין זו הוכחה כי היה שיבוש. מבקר המדינה יוסף שפירא הודיע כי יבדוק את הסוגיה, אבל אין ספק כי תתגלגל לידי היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, וקרוב לוודאי כי גם לכלל עתירה לבג"ץ. אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון וח"כ מיקי רוזנטל לא המתינו, וטוב שכך. יש לי ספקות כבדים אם וינשטיין ינקוט יד תקיפה בחקירות כאלה. זכור עניין אשכנזי־הרפז והוא עלול לחזור פעם ועוד פעם, ובכל זאת החקירה לא רק רצויה אלא נחוצה, ולא ניתן לחסוך אותה לפרקליטות גם אם אינה מעוניינת להיכנס בעובי הקורה.
תוצאה חיובית אחת כבר ניבטת מהגילוי העיתונאי הבולט של ספי עובדיה בערוץ 10: רגב ואחרים קיבלו שיעור מאלף בזהירות לשונית. גם עם הקרובים והכפופים ביותר לא כדאי לדבר בפתיחות המעוררת חשד; וגם בשיחה של ארבעה בלבד יש אוזניים אלקטרוניות לכותל.
מבחינת המהות, גם אם אין בשיחת רגב ובכיריה משום שיבוש הליכי חקירה, נותרה בעינה השאלה העיקרית מדוע הוענק התקציב ללא מכרז תוך עקיפת הגופים הממשלתיים הממונים על צעדים כאלה. שפירא יחקור ראשון? בבקשה. הוא לא יהיה האחרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו