בימים אלו מתקיים בירושלים כנס מדע עולמי (WSCI) שמהווה מפגש מרתק בין חתני פרס נובל מן העולם ומדענים מישראל, לבין 400 תלמידי תיכון וסטודנטים מצטיינים למדעים מ־70 מדינות. זה מפגש בין עבר לעתיד, בין ניסיון לדמיון, בין מי שעשו לבין מי שחולמים שיעשו ויתרמו לקידום האנושות וטיוב חיי האדם. המפגש נערך ביוזמת ובתמיכת משרד החוץ ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ובחסות האוניברסיטה העברית בירושלים.
לכנס מרכיבים רבים, ובהם הרצאות מליאה של המדענים, חשיפת הצעירים לתעשיית ההיי־טק והביו־טק הישראלית, אך בעיקר לדנ"א הישראלי - חדשנות, אתגור הסמכות, אי־רשמיות ויכולות תמרון ואלתור מופלאות.
מרכיב אחר, חשוב אולי מכל, טמון במפגשים האישיים - מתוכננים ואקראיים כאחד - עם מדענים בעלי שם. במפגשים אלו, הנערכים בקבוצות קטנות ובראיונות לעיתוני סטודנטים, נדונות שאלות דוגמת בחירת מקצוע ופיתוח קריירה, הקשיים שבדרך וההתמודדות עם תסכולים. באותה נשימה נדונות גם שאלות המצויות ברקיעים גבוהים יותר כמו המפגש בין דת למדע או שאלות באתיקה הקשורות, למשל, לשיבוט בני אדם או לשימוש בטכניקות חדשניות לשינוי תכונות האדם.
חשיבותם של מפגשים אלו היא לא רק בנאמר בהם אלא גם במה שלא נאמר - והוא שהישגים ופריצות דרך משמעותיות נעשים בידי בני אדם כמו אותם בני נוער, בשר ודם ההולכים על שתיים, ולכן הם בהישג יד של כל אחד ואחת מהם, כשם שהיו בהישג ידם של קודמיהם אשר מהם הם באו ללמוד עתה.
חשיבותו של מפגש שכזה היא כפולה. ראשית, בימינו במדינות רבות בני נוער מדירים רגליהם ממפתני הכיתות והפקולטות למדעים ופונים למקצועות שנראים בעיניהם מושכים יותר, קלים יותר לרכישה ובעלי יכולת ליצירת הכנסה גבוהה יותר – עריכת דין, ראיית חשבון, מדע המדינה ומינהל עסקים. המפגש בירושלים בוודאי נותן לאלו שלא החליטו עדיין על דרכם מקום לשיקול דעת נוסף. כמו כן, המפגש פותח צוהר לעולם מרתק של תגליות וחשיפת סודות הטבע, ושל היכולת לתרגם את ההבנות החדשות לטובת האדם - בפיתוח מוצרים חדשניים, מן הטלפון הסלולרי ועד לתרופות מצילות חיים.
שנית, בימים אלו - שבהם תדמיתה של מדינת ישראל איננה זוהרת בראש חוצות תבל - נחשפים המדענים הצעירים לפניה היפות של המדינה: למוסדות להשכלה גבוהה, להישגים ולתרומות פורצות דרך לאנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה – מן הדיסק און קי דרך המוביילאיי המתריע לנהג על טעויות בנהיגה ותרופת הקופקסון העוזרת לחולים שלקו בטרשת נפוצה - ועד למערכות השקיה ממוחשבות ופיתוח זני ירקות ופירות עתירי יבולים ועמידי מזיקים ששינו את פני החקלאות בעולם. הם נחשפים גם להיסטוריה יוצאת הדופן של העם היהודי המשתקפת מבעד למראת החפירות הארכיאולוגיות, מוזיאון השואה ומורשת קרבות הגבורה. המפגש יוצר מאות שגרירים של רצון טוב לישראל, שאם ידעו דבר על המדינה טרם בואם, מן הסתם הוא שונה מן הרושם שעימו הם עוזבים אותה.
• • •
מעבר לגבולות הכנס, הגיאוגרפיים והאנושיים, מעלה המפגש גם את שאלת מיקומו של המדע והטכנולוגיה בחברה שבה אנו חיים. לכאורה, אמורה התשובה להיות ברורה מאליה, אך מתברר שלא בהכרח: ויכוחים רבים ניטשים בשנים האחרונות בין מדענים לבין קבוצות שונות בציבור, אם אכן מתרחשים שינויים באקלים כדור הארץ שיביאו לנזקים קשים לחי ולצומח, ולכן בהכרח לאדם ולמקורות מזונו. האם כדור הארץ מתחמם? האם נוצרים "חורים" בשכבת האוזון? האם עולה – מעשה ידי אדם - כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה והמעלים את טמפרטורת כדור הארץ?
ויכוחים אחרים ניטשים על השימוש במוצרי חקלאות ומזון (למשל, ירקות, פירות, אורז וחיטה, או בעלי חיים), שעברו שינוי גנטי במטרה להשביחם ולהפכם לחסינים בפני מזיקים או מחלות, מניבי חלב בכמות גדולה, ואפילו ליצרני תרופות. סיבה אחת לוויכוח היא החשש של קבוצות מסוימות להתערבות המדע במעשה הבריאה, בעוד ברור למדי כי אי נקיטת צעדים מונעים באשר לשינויי האקלים, או אי הכנסת השימוש בטכניקות גנטיות לחקלאות, ובייחוד במדינות מוכות עוני וחקלאות מפגרת, יגרמו לנזקים קשים ובלתי הפיכים לרבים, ולרעב ולנסיגה כלכלית באזורים רבים בעולם.
גם בקרב מדענים מתנהלים דיונים סוערים על גבולות המחקר הרפואי. פיתוח טכנולוגיות המאפשרות בקרה ויכולת לשינוי תכונות גנטיות של האדם מעלה את השאלה עד היכן. ברור לכל שזיהוי ותיקון של גן שהמוצר החלבוני שלו עלול לגרום בסבירות גבוהה למחלת סרטן או לב - הוא רצוי. אך מה באשר לתכונות כמו הגובה, צבע העור, השיער והעיניים, או אם נדע לשלוט בכך ביום מן הימים – לתכונות הנפש והרוח? האם גם כאן ניתן יד חופשית לשינוי לפי בחירתנו?
אחת המהפכות החשובות ביותר העומדות לפתחנו היא מהפכת הרפואה המותאמת אישית. ידוע כי גם מחלה הנראית לכאורה זהה בין שני אנשים כמו ממאירות בשד או בערמונית, איננה אכן זהה בשניהם. חולה אחד יחלים ממנה, ואילו השני יידרדר למרות ניסיונות טיפוליים רבים. בבסיס מהפכה זו עומדת אבחנה מדויקת של המטען הגנטי של כל אחד מאיתנו, שיוכל לגלות לנו את שלא רצינו בהכרח לדעת - את המחלות שהעתיד צופן לנו בחובו. האם נוכל לעמוד בכך? האם נגלה אותן לבני זוגנו? למעסיק שלנו? ומה באשר לסוכן הביטוח שלנו?
כל אלו שאלות קשות. הפתרון לא יבוא בהכרח מן המדענים, אלא מדיונים בציבור הרחב שבהם ישתתפו מדענים, רופאים, פסיכולוגים, כלכלנים ועובדים סוציאליים, אנשי דת וחקיקה וגם פוליטיקאים. אלו בעיות הנוגעות לכל אחד מאיתנו, ומן הראוי שהציבור כולו ייקח חלק בדיונים על עתידו.
אך מעבר לכל אלו - המדע והטכנולוגיה הם לא רק המכשיר הנאמן ביותר לשיפור חיי האדם, אלא גם שפת השלום וההבנה הברורה. מדענים ללא גבולות של דת, מדינה, שפה או תרבות מתקשרים זה עם זה על פני ה"ענן", מעבירים מידע, משתפים פעולה, מפתחים כלים מתוחכמים. ואכן, אין ספק שהאווירה הטובה בכנס השבוע - מוליכה אותנו אל הטוב שבאדם.
פרופ' אהרן צ'חנובר הוא חבר סגל הטכניון בחיפה וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו